פוטוריזם
הפוטוריסטים מתחילים לפעול קצת אחרי בראק ופיקאסו ב1171- באיטליה אך גם פועלים מעבר לקוביזם עצמו
וממשיכים בערך עד (גם אחרי) 1137 לעבוד בסגנון הנ"ל.
זו תנועה רב תחומית (תיאטרון, שירה וכו) אשר פעלה באיטליה (לא התפשטה באירופה כמו הקוביזם.) מטרותיה
היו לתת ביטוי לדופק החיים המודרני, בהכריזה על סגנון חדש ודינמי המורד במוסכמות, במסורת ובסגנון הישן. תנועה זו העלתה על נס את המדע, את עולם המכונה ואת הטכנולוגיה המודרנית וקראה ליצירת יחס חדש בין האדם
למכונה.
הם מחוברים סגנונית מאוד ליצירה של בראק ופיקאסו. ההיבט הטכנולוגי- הם נותנים ביטוי של הערצה למכונה ולשילוב בין האדם למכונה באמנות. ישנם צדדים חיוביים כמו מטוסים, מכוניות וכו וצדדים פחות טובים כמו רובים. מבחינתם המלחמה זה אלמנט מטהר, כך העולם הישן ייהרס והטכנולוגיה החדשה תישאר. עד כה הייתה יצירה עם נושאים מסורתיים ופה יש שימוש בנושאים חדשים. הצהרת הכוונות היא חשובה מאוד. כשקורבה כתב
את מטרת האמנות שלו זה היה מאוד חדשני. כתיבת מודעה של מטרת האמנות, כחלק מהתפיסה האמנותית. ההצהרה שלהם עוסקת בהתקדמות קדימה ללא מבט לאחור. זה נתן פתח לגישה החיובית למדע ולגישות השליליות
שמנבאות לנו עולם של מלחמות.
בלילה פרטלה כתב מוזיקה פוטוריסטית ואומברטו בוצ'וני צייר את הכריכה לספר התווים שלו. המוזיקה היא דיס הרמונית שמופקת בכלים שהם המציאו. זוועה. בחוברת אנו רואים תפיסה מיוחדת של הצגת נושא. את הכריכה הוא מעצב עם ערכים מופשטים. אנו יכולים לראות חזה של אישה, יש רמז לעין פתוחה, אף ופה. יש רמז לכלים מוזיקאליים (אולי כמו התיבות המוזרות שראינו.) האותיות ממש כמו האותיות של בראק ופיקאסו. ההשפעה
הקוביסטית ברורה ובולטת.
בוצ'וני, נפחים אופקיים, :1112 רואים את אימו של בוצ'וני. יש משחק עם הבגד והפנים, בצורות עגולות (ולא שבורות,) יש הפרדה מהרקע ויש יותר נפחיות. פה הדמות מפורקת אך מרגישים משהו יותר מוחשי. זה לא כמו הדמות הצפה של פיקאסו. רואים כי האישה יושבת בתוך קבוצת בניינים רבי קומות ויש אפילו בניין עם עמודים איטלקיים מסורתיים. הוא שונה מבראק ופיקאסו בתקופה הסינטטית שלהם- הצבעים. בראק ופיקאסו מאבדים את הצבע ועובדים על סקאלת האפור. הפוטוריסטים לא מתנתקים מהצבע. חוזק ועוצמה של צבעים הכרנו אצל ואן גוך וגוגן. אז הוא ממזג פה כמה אספקטים ולא רק של קוביזם. דרך הידיים רואים כמה קשה לבוצ'וני לפרק באמת את
הדמות.
סבריני, רכבת פרברית מגיעה לפריז, :1111 רואים את עשן הרכבת, ניתן לזהות בניינים ופרסומת על אחד מהם.
סבריני מראה לנו את העיר או הפרוור החדש שהרכבת מגיעה אליו. תחושת המהירות מועברת דרך הקיטועים, והאלכסוניות. סבריני מעביר את תחושת הזמן והמהירות. הוא משתמש מאוד בטכניקה הקוביסטית כדי לתאר את
שיכפול אותו אלמנט נותן תחושה של השפעה מהקולנוע
השפעת הקולנוע-
מהירות הרכבת. מאוד בולטת
(טכנולוגיה חדשה)! שהופך גוף נייח לגוף נייד. גם פה סבריני לא נוטש את הצבע החזק.
אחד הציורים המפורסמים של בוצ'וני, הסתערות מיידי החניתות, :1111 הוא נהרג במלחמה זו. הפוטוריסטים האמינו במלחמה ורובם התגייסו ונהרגו בהן. אנו רואים ביצירה דמות, סוס וחנית משוכפלים. החניטות יוצרות אלכסון חזק בקומפוזיציה. הפרשים נפגשים עם חיילים עם רובים. בוצ'וני טוען למעשה שבעזרת רובה ושוכה, חייל בודד יכול להמית אסון על סגנון מלחמה ישן ולא מודרני. הדגש ביצירה היא על מלחמה מודרנית דרך שימוש
באפקט מהירות. הצבע יותר קוביסטי, כלומר מונוכרומאטי. ככל שחולפות השנים ההשפעה הקוביסטית יותר חזקה.
קארלו קארה, חגיגה פטריוטית, :1114 הם לא אנרכיסטים. המדינה היא משהו חיובי עבורם. בתוך הספיראלה של
הצבעים והגוונים יש שילוב מאוד מעניין בין אותיות מעיתונים לאותיות שהוא כותב. יש התייחסויות לדגל
האיטלקי. יש הרבה אלמנטים עיטוריים שקשורים באיטליה. אבל גם כתיבה של ג'יבריש "TTRRRRRR"
שמייצג את המוזיקה הפוטוריסטית! הוא יוצר דבר מופשט של אותיות וצבעים וצורות. הביטוי של החגיגה מופשטת
לחלוטין. הוא מכניס גם את התנועה וגם את הרעש של הרחוב והקדמה בתוך החגיגה הזו.
11
כרזה לקונצרט פוטוריסטי- רומור גרפיה (כתיבת רעשים.) פורטונטה דפרו לוקח את הרעשים ומתרגם אותה לצורות. הוא הולך לצבעים פשוטים בלי צורות או דמויות מוכרות. הוא לוקח את הרעשים ומתרגם אותן לצורות
על הדף.
פרסומת לקמפארי- שילוב בין כותרת פרסומת לקולאג.' חיתוכים חדים של צורות ויוצר בעצמו את האותיות.
מקובל באמנות המודרנית. משלב כוס יין, דמות של איש/אישה שדומה לX- כמו כוס יין, נוספת.
