השלטון הטוטליטרי שרוצה לבסס את הגישה הארית המסורתית לא משאיר לאדריכלים המודרניים מקום לספקות
ורבים מהאדריכלים הללו עולים לארץ.
בית מירנברג, פיטר הוט, -1131-8 סגנון הבנייה המודרנית מגיעה לארץ דרך העליה הגדולה והצורך לבנות יותר. עניין המרפסות– אין מיזוג אויר בשנים אלו והן חשובות כדי לשאוף אויר בימים החמים והיא גם נותנת כיסוי וצל לקומות שמתחתיה. יש הסכמה היום שהמרפסת העגולה הגיעה בעיקבות מנדלסון. בארץ החלונות יותר קטנים כדי למנוע קרינה מוגזמת של שמש. שומרים על הגג השטוח והקיר החלק. תוכנית הקרקע החופשית- הבניין מחולק לכמה דירות ויש מספר חדרי מדרגות. המעבר מהמרפסת העגולה לחלל המרובע שבו יש קיר חופשי שמחלק את
החלל לשני חלקים- תוכנית חופשית= איחוד בין חללים ומיקום חדש של חלקים במקומות לא קונוונציונאליים.
כשיש חדר מדרגות החלונות יהיו ארוכים וצרים. חשוב לשים דגש על פונקציונאליות. החיצוניות של הבית תלויה בדרישות של ארגון הבית. אין ניסיון ליצור סימטריה כאשר הדירות בשני הצדדים לא באותו הגודל. יש לשים לב שוב לחלונות הסרט והטיח החלק. ברוב הבניינים יש גישה לגג- קורבוזיה אהב את מה שכולל שיתוף ומגורים ים
תיכוניים. אז על הגג אתה יכול להשתזף ולבלות.
מאפיינים שכיחים באדריכלות הסגנון הבינלאומי:
- תכנית קרקע א-סימטרית – הכניסה אינה בהכרח במרכז, דירות ו/או משרדים אינם מתוכננים באופן שווה
משני צידי הכניסה.
- נובע מכך כי גם חזיתות הבניין הינן א-סימטריות
- הקומה התחתונה של הבניין היא קומת עמודים .
- שימוש בחלונות "סרט" אופקיים היוצרים תחושה שהקומות שמעל "יושבות" על גבי זכוכית, דבר
המעניק תחושה של קלילות למבנה.
- שימוש בחלונות מלבניים מאורכים בחדרי מדרגות
- שימוש בחלונות עגולים ומרפסות מעוגלות
בית הדר- אחד הבניינים החשובים למשרדים ומסחר והשלד שלו הוא פלדה בלבד. קרל רובין, המתכנן עולה לארץ לפני שהנאצים עולים לשלטון, נולד בפולין ולמד בוינה. הוא עובד במשרד של מנדלסון. ניתן לראות בבניין שתכן חלונות סרט, גג שטוח וטיט חלק ולא רק שהחזית אליפטית שלידה יש נפחים מלבניים יותר נמוכים. ניתן לראות מבפנים את הפילוטים (העמודים העגולים) וכל הקיר התחתון הוא למעשה חלון זכוכית שמשחק תפקיד משמעותי
בעניין המכירה.
בית אנגל, רכטר- לפני שרכטר עלה לארץ עבד אצל קורבוזייה. רכטר מביא ממקור ראשון את משנתו של לה קורבוזייה. סגנון הבאו-האוס הוא רק בית ספר שבו למדו אריה שרון ומוניויטן וינהו. בהמשך למשתנו של לה קורבוזייה בונה זאב רכטר את הבניין הראשון על עמודים- בית אנגל, ,1133 תל אביב. קומת הצל, היתרון של הפרדה מהרחוב (בעיקר עם הוא שואן) הם עניינים משמעותיים. הניגודים של האור וצל בבניין הנ"ל הופכים למאוד מיוחדים. מדובר בבניין דירות בצורת ח' וזה נושא חשוב לנקודה שהופכת את הסגנון לכל כך פופולארי
בארץ: עניין הח' בה לקרב בין האנשים והשכנים. האידיאולוגיה הציונית (שבונה את הקיבוץ והמושב) הסוציאולוגית של מגורים ביחד ושל דירות שוות לכל אדם נכנס לתוך חברה שהשיוויון הוא ערך עליון שלה- בית הדירות הוא המצב האידיאלי. הדירות פחות או יותר באותו הגודל. התוכנית מחולקת בעיקר לחדרים- חדרים. ארון רכטר לא עושה ממש את תוכנית הקרקע הזורמת. העלייה בתקופה זו היא דיי אינטנסיבית ורוב הדיירים הם דיירי
משנה של מישהו. כך כל דייר היה יכול לחיות בחדר ולחלוק בניהם את השירותים והמטבח.
כדי להדגיש את ההשפעה של לה קורבוזייה על תלמידו רכטר, ניתר לראות את וילה סאבוי של לה רוקבוזיה עפ"י
כל 1 הנקודות שלו.
כל אחד מהאדריכלים באו מארץ אחרת, משרד אחר שבו השתלם וכו. לכן לא ניתן לקבוע שזהו סגנון ספציפי
וענבל קוראת לזה "סגנון בין לאומי" או "מודרניזם."
