1 אמנות התרבות הנטופית
אחד הסימנים של התרבות הנטופית הוא האמנות הנטופית. מחרוזות, קישוטי שיער, חרוזים, כלים מעוטרים. רוב הכלים עשויים מעצמות או צדפים. כן נמצאו פסלונים של בעלי חיים, וכן דברים שמפורשים או דומים לבני אדם. באמנות הנאטופית ניכרים מאפיינים טבעיים אשר מקורם באמנות פליאוליתית עתיקה. אף על פי כן, נמצאו מספר צלמיות אנושיות, כמו ראשי האדם ממערת הנחל ועינן ופסלון אחד המתעד, כפי הנראה, זוג המקיים יחסי מין. כלים אשר עליהם חרוטות דוגמאות שונות, או לוחות עם חריטות בצורת בעלי חיים הם מרכיב נוסף של האמנות הנאטופית. נתזי אבן גיר, קרניים, עצמות וידיות מגל עשויות עצם הוסבו למיני יצירות. הדמויות הנפוצות הן של בעלי
חיים כצבאים, ינשופים, פרים, צבים, מעלי גרה למיניהם ובבון אחד השנוי במחלוקת. התרבות הנטופית מאפיינת את א"י בתקופה האפי-פליאוליתית בא"י. היא התרבות המאוחרת
בתקופה.
לראשונה נראית ארכיטקטורה – מבנים מעוגלים בעינן, ואדי חמה וראש צין.
התרבות מתאפיינת בסהרונים, צלצלים, חודי עצם מעוטרים, מכתשים ועליים. לראשונה
מופיעים בארץ להבי המגל (עדות ארכיאולוגית לחקלאות.)
האמנות מתאפיינת במחרוזות צדפים (שכיחות גבוהה של דנטליום) וניבי שועלים שמהן עשו
חגורות (נמצאו בקבר אל וואד.) פרטי אמנות נוספים: צינור אבן מנחל אורן, עיטורים על
קליפות יען.
דמויי פסלונים: דמויות בע"ח ובני אדם – מגל מעצם שבקצהו מגולף ראש פר, ראש בקר בקצה
עצם (אל ואד,) פסלון של בע"ח כורע (אום א-זיטונה.) דמויות אדם סכמטיות – ראש אדם עשוי
אבן (עינן,) צלמית מחרס (מערת היונים,) זוג חבוק (זיווג )? – עין סח'רי.
.2 בזלת הכיסוי שכבת בזלת שהתפרצה בזמן הפליוקן, ואשר גילה הוא 3-5 מילוני שנים. בזלת הכיסוי היא חלק מסדרת סלעים וולקניים שנקראת 'חבורת הבשן' והיא העתיקה שבהן. היא מונחת על סלעי הקרטון
ומכסה שטחים נרחבים בדרום רמת הגולן ובגליל התחתון המזרחי, מראש פינה עד לבית שאן.
התצורה חורגת משטח ישראל והיא משתרעת על שטחים נרחבים בדרום סוריה, עד להר הדרוזים,
בצפון ירדן – באזור אירביד. הבזלת נדגמה ונבדקה בשיטת אשלגן-ארגון ושיטת ארגון-ארגון
המדויקת יותר. את בזלת הכיסוי אנו מוצאים משני צידי בקעת הירדן (מצוקי מבוא חמה ממזרח ומצוקי פוריה
וכוכב הירדן ממערב.) מתוך כך ניתן להסיק שבזלת הכיסוי קדמה להיווצרות בקעת הירדן. עד לפני כ100- אלף שנה הייתה פעילות וולקנית באזור הגליל, גולן ועבר הירדן. עד אז התפרצויות געשיות היו גורמות לכיסוי של לבה באזור הגולן והגליל לכיוון מערב. עם היווצרות הבקע באזור
בעקבות פעילות השבר הסורי אפריקאי נוצר מצב שחלק מן הקרקע, שהיה בעבר במפלס אחיד, שקע. שכבת הבזלת שנמצאת בעמק וזו שעל ההר למרות ההבדלים בגבהים היו בעבר שכבה אחת של
בזלת המכסה את הקרקע.
.3 ייחודו של האתר אקרוטירי אאטוקרמנוס
האתר מיוחד בכלל ממצא של היפופוטם גמדי פרהיסטורי, שגודלו קצת יותר מכלב. באתר נמצאו כמות עצמות שיכולות להרכיב לפחות 505 היפופוטמים גמדיים. קצב הצטברות השכבות באתר הוא
מאוד מהיר, כך שגם שכבה 4 וגם שכבה 2 מתוארות לסביבות 10,000 .BC החופר באתר, אלן סימנס, טוען שהאנשים שחיו באתר ובסביבתו צדו את ההיפופוטמים, והביאו את העצמות לנקודה אחת, שכבה 4 באתר. רוב החוקרים לא מקבלים את דעתו של סימנס. בשכבה 3 מוצאים עדות לבני
אדם באתר, כלי אבן, ורוב החוקרים טוענים שזו ההגעה הראשונה של בני אדם לאי. האתר נמצא בדרום קפריסין על חוף הים. הוא התגלה בשנות ה.90- והינו הקדום ביותר בקפריסין והמתועד ביותר בתקופה כה קדומה. באתר נמצא מכלול עצום של עצמות היפופוטם גמדי (מרמז על
1
כ505- היפופוטמים) ועצמות פילים גמדיים (כ)209- ובשכבה עליונה יותר, התגלו כלי אדם. בתחילה חשבו כי האדם היה זה שצד וערם את עצמות בעלי החיים אגב הכחדה של זן ההיפוטמים הננסיים מן האי. כיום ממצאי השכבות בהן יש הפרדה על ידי שכבת חול סטרילית בין שכבת העצמות המאסיבית לשכבה שבה עדויות לאדם הכוללות סדימנטים של אפר והימצאות כלי צור וחרוזים מובילים להנחה רווחת כי מדובר בשתי שכבות שונות לחלוטין ואין קשר בין האדם לריכוז העצמות במקום. בקפריסין בהיותו אתר מנותק מהיבשה והשפעה חיצונית (אזור אינסולרי) חלה הקטנה של
בע"ח מה שהוביל להיפופוטמים ופילים גמדיים.