הקבורה בתרבות הנטופית היום אנחנו מכירים כמעט 400 קברים מהתרבות הנטופית (בניגוד לתקופה הפליאוליתית שם כמעט ולא מוצאים קברים.) הקבורה המרכזית היא קבורה מכווצת, תנוכה עוברית. בנוסף אנחנו מוצאים קישוטים על הנקברים, כמו חגורות, קישוטי ראש מצדפים ועוד. באחד הקברים בעינן אנחנו מוצאים קבורה של אישה, מכווצת, ולידה כלב קבור. ישנם עוד מספר מקומות בהם אנחנו מוצאים קבורת כלבים, וזו עדות טובה מאוד לתחילת ביות הכלבים בתקופה הזו. אנחנו מוצאים גם קבר ייחודי, במערת חילזון תחתית, שבו הנקברת קבורה ביחד עם שריוני צב, ועוד מספר חלקים של בעלי חיים אחרים. החופרות טוענות שאישה זו היא שאמנית. ממחקר מורפולוגי ודמוגרפי על הקברים אנחנו יכולים להגיד שהאוכלוסייה בתקופה בריאה, בדרך כלל, ויש מעט מאוד עדויות לאלימות בין
בני אדם.
התרבות הנטופית 13-10( אלף שנים )BP מסיימת את התקופה האפי-פליאוליתית ומהווה את תחילת התיישבות הקבע בא"י. במהלכה, אנו מוצאים קבורה בכמות מאסיבית, הקבורה הנהוגה הייתה מתחת לרצפת הבתים, בחצרות ובבורות מדופנים. יש פיזור והבדלים רבים בין הקברים, חלק קבורת יחיד וחלק קבורה משותפת. סגנון הקבורה הוא מגוון: קבורה מכווצת, קבורה ללא תנוחה מסויימת, קרימציה (שריפה,) קבורה משנית, הפרדת הגולגולת משאר הגוף לאחר זמן מה שנערכה
הקבורה. ניתן לראות כי בתחילת התרבות נהוג לקשט את הנפטרים (חרוזים, שרשראות וכו)' ולקראת סוף התרבות מנהג זה פוסק וגובר מנהג הפרדת הגולגולת. נפוצה קבורה משותפת עם בע"ח
(צבאים, צבים ואף כלב.) לעיתים הניחו את ראש המנוח על כרית אבן.
אתרי מפתח: עינן, מערת היונים, מערת אל וואד, נחל אורן.
.44
13
תיארוך האתרים עובדייה וגשר בנות יעקב
לתארך את האתר עובדייה ואת התצורה שלו אנו משווים את השכבות שמתחת לבזתל בגשר בנות
יעקב לשכבות מקבילות בעובדייה. עובדייה, מבחינה פליאומגנטית, נמצאת בקוטב מגנטי דרומי, כלומר, אתר עובדייה מוקדם לגשר בנות יעקב. תארוך עובדייה הוא בין 1-1.6 מליון שנה. בגשר בנות יעקב אנו מוצאים "סממנים אפריקאים," כמו ריבוי קופיצי ושימוש בבזלת, ולכן הוא מייצג "יציאה מאפריקה," יציאה שניה לפחות, לעומת "היציאה מאפריקה" הראשונה שהתרחשה בסביבות 1.5-
1.8 מליון שנה. מבחינה כרונולוגית, מעתה והלאה, 780,000 כמעט ולא נראה שימוש בבזלת בארץ,
אלא בעיקר באבני צור. מכיוון שאתרים אלו היו על גדות אגם חל הליך של הרבדה באתרים כאשר האגם עלה על גדותיו או
נסוג. האתרים בנויים על תצורות שטח שנגרמו בהתפרצויות וולקניות לפני אלפי ומיליוני שנים.
האתרים עובדייה וגשר בנות יעקב מתוארכים באמצעות השוואה של מס' בדיקות:
.45
.1 פליאו-מגנטיזם על הבזלות שמרכיבות את תצורת עובדייה.
.2 ממצאי בע"ח אשר נמצאו בשכבות התצורה.
.3 תיארוך שכבות הבזלת התוחמות את שכבת האתר ע"י אשלגן – ארגון.
.4 טיפולוגיה של מכלול כלי הצור.
על ידי השוואה והתאמה של התאריכים שהתקבלו מכלל בדיקות אלו, ניתן לתארך את האתר בין
מיליון ו1.6- מיליון שנים לפני זמננו. ניתן לתארך את עובדייה כ1.4- מיליון שנה.
אתר גשר בנות יעקב מתוארך אם כן, כ- 800 אלף שנה לפני זמננו.
המסורת המע'רית
כלים שונים כגון אבני יד (אשלית,) כלי להבים (עמודית / פרי-אוריניאקית) וכלי נתזים נוספים
(יברודית,) שלושת המכלולים הללו כאשר הם מופיעים ביחד, נקראית "המסורת המע'רית." התקופה הפליאוליתית התחתונה הסתיימה לפני 300,000 שנה, התקופה הפליאוליתית התיכונה מחילה בסביבות 200,000 שנה. תקופת הביניים היא תקופת מעבר מעורבת, שקוראים לה "המסורת
המע'רית." המסורת המע'רית מאפיינת את המעבר מסוף התקופה הפליאוליתית התחתונה ועד תחילת
הפליאולית התיכונה בין השנים 200-300 אלף שנה .BP המסורת הוגדרה ע"י ג'לינק במקום התרבות האשלו-יברודית. המסורת המע'רית כוללת בתוכה 4 תרבויות: עמודאית, יברודית, אשלית עליונה
ואשלית – יברודית. גארוד הגדירה את שכבה E במערת טאבון כאשלית והמכלול שלה מכיל אבני יד, ראשי חץ ולהבים מתקופות שונות. לאחר שהתברר כי טעתה וכי כל מכלול מופיע בנפרד באתרים אחרים ומהווה תרבות שונה שינתה גארוד את הגדרתה לתרבות אשלית – יברודית בטענה כי מדובר
בשינוי קבוצתי של המשתמשים בכלים. ג'לינק הגדיר כלים אלה כמסורת המע'רית (לפי ואדי מע'ר) בטענה כי יש שונות פונקציונאלית בין המכלולים אך כולם שייכים לאותה תקופה. השונות לטענתו, נובעת מחילופי התנאים האקלימיים
(אבני יד לתקופות לחות, מקרצפים לתקופות יבשות) התיאוריה שלו לא הוכיחה את עצמה.