ארכיטקטורה התקופה הניאוליתית הקדם – קראמית ב' עד תקופה זו המבנים בארץ הם מעוגלים. בנקק"ב 8,500-6,300( לפנה"ס) חל שינוי ומתחילים להופיע מבנים מרובעים לצד המבנים המעוגלים. נמצאו גם טביעות מחצלות. הקירות נבנים מלבני
בוץ מיובשות (לעיתים עם יסודות אבן) לעומת המבנים המעוגלים עם קירות מחומרים אורגניים. רצפת המבנים עשויה טיח, ומתחתיה תשתית של קנים. מתחילים להופיע מבנים גדולים יותר לצד מבנים קטנים מה שנראה כתחילה של מבני ציבור. נמצאו קברים ובשל כך סביר להניח שהמבנים
היו מגורים למשפחות ומתחתם קברים. בסוף התקופה, מתחיל הליך של התפתחות היישובים וגדילתם. הבנייה משתנה ומתחילים לבנות לגובה, 2 קומות למבנה. (מגיע ל4-5- מ)' הבנייה כולה כמעט נעשית מאבן. רואים חלוקה פנימית
לחדרים במבנים. לסיכום: עד הנקק"ב מבנים מעוגלים. בנקק"ב 8,500-6,300( לפנה"ס) מתחילים להופיע מבנים מרובעים לצד מעוגלים. נמצאו טביעות מחצלות. הקירות נבנים מלבני בוץ לעיתים עם יסודות אבן לעומת הקירות שנבנו מחומרים אורגניים במבנים העגולים. רצפת המבנים היא טיח ומתחתיה תשתית קנים. מבנים גדולים לצד מבנים קטנים והדבר מעיד על תחילת מבני ציבור. הקברים מתחת למבנים מעידים על שימוש המבנים למגורים. בסוף התקופה ישנה גדילה של היישובים. ישנה בניה
לגובה, 2 קומות למבנה, והבנייה כולה כמעט היא באבן. ישנה חלוקה פנימית לחדרים במבנים.
.39
חלוקת התרבות המוסטרית לשלבים
התרבות המוסטרית מאפיינת את התקופה הפליאוליתית התיכונה. אתרי מפתח: מערת טאבון,
קפזה וכבארה. התרבות עצמה מאופיינת בטכניקת לוולואה. גארוד חילקה את התרבות עפ"י הכלים ומתבססת בעיקר על השכבות במערת טאבון. היא גם בדקה
הבדלים בעצמות בעלי החיים ושינוי אקלימי.
מוסטרית עליונה: שכבת טאבון B – נתזים משולשים רחבים, קטנים מאוד, התזה חד כיוונית.
מוסטרית תחתונה: שכבת טאבון C,D – נתזים קטנים עם התזות מכל הכיוונים, הופעת להבים.
קוטלר חילק באופן שונה:
טאבון B – חודים קצרים, טכניקה חד כיוונית ורדיאלית יחד. גרעינים להכנת חודים.
טאבון C – חודים יותר אובאליים (צורת אליפסה,) מכות מכמה כיוונים ומקרצפים.
טאבון D – חודים ארוכים, מכות חד כיווניות וגרעינים להכנת חודים. החלוקה של קוטלר ממוקדת יותר ולכן מהווה בסיס לקביעת שמות המכלולים המוסטריים מבחינה
טיפולוגית בכל הארץ.
*למשל: בראש עין מור נמצאו חודים מאורכים ולכן המכלול מכונה טבון .D הממצא מקפצה מתאים לטבון ,C והממצא מכבארה- טבון …B ישנה גם חלוקה מבחינת ההומינידים שיש בכל שלב: טבון -D כנראה ספיאנס (אבו זיף, ראש עין מור.) טבון -C גם ספיאנס (קפצה וסח'ול) וגם
ניאנדרתל (טבון.) טבון -B ניאנדרתל (כבארה ועמוד.)
.41
כלי הצור בתקופות הניאוליתית הקדם – קראמית א' וב'
בתק' נקק"א מופיעים כלי צור המתחלקים ל3- תרבויות:
.41
12
חריפאית – קיימת בדר' הארץ בלבד. מתאפיינת בחודי חריף. חיאמית – מתאפיינת בכלי סהרונים קטנים ובשיברור. בעלי תקע וזהו ראש חץ. את השקערוריות
ניצלו כנראה לשם קשירת מוט. סולטנית – באתר נתיב הגדוד נמצאו ראשי חיצים שונים. נמצאו גם כלים אחרים מחזירי ברק כאשר האפקט היה מושג במגע עם חומר צמחי. הברק היה מוגבל לתחום מסויים משום ששאר
הלהב היה בתוך כלי. מתאפיינת גם בגרזנים ששימשו לתעשיית העץ, מעט סהרונים, חודי חיאם,
להבי מגל ומגרדים. בתק' נקק"ב, מופיעים ראשי חץ גדולים אשר נעשו בשיברור לחץ לאחר בישול הצור. להבי מגל
מאורכים שנוצרו בטכניקה נביפורמית. ממשיכים הכלים הדו פניים (בעיקר גרזנים.)
הומינידים ממערות קפצה וכבארה בתקופה הפליאוליתית התיכונה בחפירות מערת קפצה, בשכבות המתוארכות לתק' הפליאוליתית התיכונה, החופר נוויל מצא הומוניד – הומו ספיאנס קלאסי. במערת כברה בדר' הכרמל נמצא שלד של ניאנדרטל. התעשייה
.42
תיארוך
-TL (Thermo Luminescence
הליתית של כלי הצור במערות תוארכה ע"י שיטת
באמצעות קרינה מצור שנשרף במוקד. התאריך נותן את הזמן שבו הצור נשרף.) לאחר התיארוך התברר כי יש לתארך את מערת קפצה ל100- אלף שנה לפני זמננו ואת מערת כבארה ל60- אלף שנה לפני זמננו. דבר זה אומר כי הניאנדרטל חי באזור לאחר שכבר חי פה הומו-ספיאנס. דבר זה היווה מהפיכה בתיאוריות אודות חיי הניאנדרטל והספיאנס במקביל, החלפת מיקום הניאנדרטל בידי
הספיאנס ועוד.
האתר נחל חימר
באמצע שנות ה80- במהלך חיפוש של חוקרי עתיקות בנחל חימר אחר מגילות, התגלתה מערה,
בגודל X48 מטר. במערה במערה התגלו 4 שכבות ארכאולוגיות. בשכבה הקדומה נמצא מגל שלם ששובצו בו 4 להבים שהודבקו בעזרת אספלט וכן מקלעת רשת בטכניקה של עבודת מקרמה מחוטי
פשתן. הממצאים כללו גם פסלים, מסכות, חרוזי עץ, כלי עצם, ראשי חץ, חוטים, בדים וגולגולות
אדם המצופות באספלט.לראשונה בארץ נמצאו מחצלות אטומות באספלט וכלים העשויים מהן. האתר היה כנראה אתר פולחני רוחני שאליו הגיעו ציידים ולקטים מים המלח. יש גורסים כי האתר
היה בעצם כוך אליו זרקו את כל החפצים. אתר מהתקופה הנקק"ב. נמצא בדרום מדבר יהודה. באתר יש נביעה של אספלט ושימור החומר
האורגני באתר הוא מצויין.
.43
נתגלו בדים למיניהם וטקסטיל.
השתמרו מחצלות מסיבים צמחיים (חלקן טבולות בביטומן – אספלט נוזלי.)
נמצאו בדים (הפישתה המבויתת הקדומה בעולם.)
נמצאו מצבורים של כלי עצם ועץ, חרוזים, אלות, מגל עץ (מאפשר לדעת איך נראתה קת המגל
שלרוב אינה משתמרת) מצופה חומר אורגני ששימש כדבק.
מגלים מעוטרים
נמצאו גם צלמיות עצם מיניאטוריות ופסלים גדולים יותר, כולם צופו באספלט , טיח, חומר
אורגני וצבע אדום. טכניקת היצירה שלהם דומה בכולם וההבדל הוא רק בגודלם. נמצאו גם
גולגולות מכויירות בביטומן וגם שתי מסיכות מאבן. (אחת שבורה ואחת שלמה.)
בר יוסף הציע כי מדובר באתר פולחני אזורי. גורפינקל טען כי זו מערת גניזה לאזורים מאתר פולחני
אחר.
