סביבה וחברה התלות וההשפעה האנושית – חברתי כלכלי וסביבה מול שפע וסביבה

הגורמים החברתיים כלכליים: עוני וסביבה מול שפע וסביבה!

ישנם מס' טיעונים להשפעת השפע על הסביבה: מאפיינים חברתיים כלכליים שונים מעצבים את סוג ועוצמת התלות וההשפעה על המערכות

הסביבתיות. -אוכלוסיות החיות בעוני -אוכלוסיות החיות בשפע

-אוכלוסיות מעבר"-הצרכנים החדשים" כאשר אנו באים לדבר על הממשק בין הקבוצות האלו לסביבה חשוב שנבין את

מורכבות הגורמים השונים. מורכבות הגורמים השונים מחייבת הבנה ופעולה ממדית אשר תכלול

אמצעים המותאמים לאוכלוסיות ומצבים חברתיים כלכליים שונים.

-ברמה הבינלאומית -בתוך מדינות וישובים

 

אם ניקח את מרכיב פליטות גזי החממה לאדם (פליטות גזי חממה הם ביטוי לרמה של צריכת אנרגיה ופליטות של מזהמי אויר.) אם נסתכל על מפת העולם בתחילת שנות ה60 נראה שאירופה וארה"ב הם הפולטות הגדולות ביותר. אם נריץ את הגרף נראה שככל שהמצב הכלכלי משתפר כך עולה כמות הפליטה לאדם. ככל שרמת השפע גבוהה יותר כך רמת הפליטה של גזי חממה (צריכת

האנרגיה) גבוהה יותר.

 

כאשר אני רוצה לבחון את הגורמים המעצבים את רמת השפע אני צריך לבחון שתי רמות מרכזיות:

רמה מדינית: מה גורם לאותה מדינה להיות ברמת שפע מסוימת?

משק הבית: למה לי יש יותר מהשכן שלי? בסופו של דבר יש אינטראקציה בין שתי הרמות האלה: המשק הביתי משפיע על המשק המדיני

ולהפך.

 

רמת המדינה:

גורמים משפיעים:

– סוג המערכת הכלכלית: מצב הכלכלה, עושר המדינה, תעסוקה.

-מדיניות ורגולציה: תשתיות-הון אנושי, מערכת שלטון. -גודל האוכלוסייה: מבנה המערכת החברתית, יחס תלות (היחס בין האוכלוסייה הצעירה שמסוגלת להחזיק את עצמה לאוכלוסייה מבוגרת שהיא נזקקת,) חינוך והשכלה

-גורמים חיצוניים: תהליכים היסטוריים, תנאים סביבתיים, תהליכים גיאופוליטיים.

 

כל הגורמים האלו הם גורמים שמעצבים את רמת השפע של המדינה.

 

רמת משק הבית (האדם הבודד:)

גורמים משפיעים:

מעמד חברתי, מערכת חברתית קהילתית, בריאות, חינוך והשכלה, מספר ילדים, רגע משפחתי..

 

רמת שפע נמוכה- עוני. עוני הוא מצב שבו אין לאדם או לקבוצת בני אדם די אמצעים לקיים את עצמם. אנחנו יכולים לדבר על

עוני באופן מוחלט ויחסי. עוני באופן מוחלט זה העדר של יכולת לספק צרכים בסיסיים. על פי גישה זו משפחה היא ענייה אם אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים ושירותים בסיסי הדרוש לקיומם והכנסתה אינה מספקת כדי להבטיח

לה רמת חיים מינימלית.

 

עוני יחסי- עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים המאפיינת את החברה. לפי תפיסה זו העוני משקף תופעה של אי שיוויון כלכלי וחברתי. לפיכך, משפחה מוגדרת כענייה כאשר תנאי חייה ירודים במידה ניכרת מתנאי החיים האופיינים לחברה כולה ולאו דווקא אם אין ביכולתה לספק את הצרכים הפיזיים הבסיסיים שלה (מזון, מחסה ולבוש.) ביסודה של שיטה יחסית עומדת קביעתו של "קו העוני" המחושב כאחוז כלשהו מן "ההכנסה המייצגת" את רמת החיים

בחברה.

 

 

 

קו העוני מוגדר ע"פ קריטריונים של כל מדינה באופן יחסי. כשאני אסתכל על מדינות שונות בעולם אני אראה הבדל בין אוכלוסיות שבהם רב האוכלוסייה נמצאת מעל קו העוני לעומת מדינות שבהם רב

האוכלוסייה היא מתחת לקו העוני.

 

קיים קשר בין רמת השפע לבין רמת הפיתוח של אוכלוסיות שונות. בשנים האחרונות מנסים לבחון

מה הגורמים לרמת פיתוח במדינה מסוימת. אינדקס הפיתוח האנושי אומר שע"י שלושה מרכיבי רווחה יכול להבין מהי רמת הפיתוח של אוכלוסייה/מדינה: בריאות, חינוך ורמת חיים. רמת החיים זה התוצר המקומי הגולמי. מצב הבריאות זה תוחלת החיים וחינוך זה מס' השנים הממוצע שאוכלוסיית המדינה למדה ומה הצפי של שנות

הלימוד של מי שהתחיל ללמוד בשנים האחרונות. השיטה שבה הדברים עובדים: על כל מרכיב מסתכלים מי המדינה המובילה ומי המדינה שבתחתית

ונותנים להן ציון לפי מקומם בדירוג. כשמסתכלים על העולם מנקודת המבט הזו רואים קשר בין השפע של אותה מדינה לבין היכולת שלה

לספק את שלושת המרכיבים הללו. צריך לזכור שמדברים על רמת המדינה והנתונים לא אומרים לי מה קורה בפועל בתוך המדינה

(יכולה להיות מדינה שמדורגת במקום גבוה אך חלק מהאוכלוסייה שלה לא מקבלת צרכים מסוימים.)