סביבה וחברה התלות וההשפעה האנושית – הגורמים שמשפיעים על אופן ההתנהלות שלנו

הגורמים שמשפיעים על אופן ההתנהלות שלנו: רמת חיים, זמינות נוחות ונגישות, גורמים חיצוניים,

מצב כלכלי, מחיר, רגולציה, תפיסת עולם..

 

system -Social חינוך והשכלה, תרבות ודת, ערכים, ידע ועוד..

Eco system

מערכת היחסים בהקשר של מה הצרכן עושה עם המידע שמגיע אליו מהמערכת הסביבתית. עצם העובדה שהמידע מהמערכת הסביבתית הגיע לאדם אינו מספיק. הפירוש של אותה מציאות ושל המידע נעשה בצורה שונה ע"י כל אדם ואדם ואנשים יפרשו דברים בצורה שונה. הפרשנות

השונה גורמת לקבלת החלטות שונה וסוג אחר של פעולה ולכן יש קשר בין המעגל הזה לבין חינוך,

השכלה וכו..'

 

יש 4 נקודות מבט שבהן אנו רואים את הקשר של האדם אל הטבע:

 

 

 

• הטבע "טוב ונדיב"כלפי בני האדם אולם ישנו טווח פעולה מסויים אשר מעבר לו הטבע

"עקשן." טווח הפעולה יותר רחב

• בני האדם תלויים בטבע,מרחב הפעולה שלנו מצומצם והינו במסגרת מגבלות הטבע.שינוי

ב"טבע" יפגע בנו. טווח הפעולה פחות רחב.

• לבני האדם יכולת להמשיך ולעשות שימוש בטבע לאורך זמן.ניתן למצוא פתרונות לבעיות

השונות ו"לשלוט בטבע"

• הטבע אינו צפוי (ואינו תלוי בהנהגותינו.)הכל מלמעלה ומכוחות אחרים.לא משנה מה אני

אעשה הכוחות האלה גדולים מדי והם קובעים.

 

סקר שנערך בישראל ב2012 ע"י האואיסידי אפיין את האוכלוסייה הישראלית בשלוש קבוצות: בעלי מוטיבציה סביבתית המאמינים כי פתרון בעיות סביבתיות יחייב ויתורים

ספקנים סביבתיים- המאמינים כי לא פעם מפריזים בבעיות סביבתיות. קבוצה של אופטימיסטים טכנולוגיים הסבורה שבעיות סביבתיות הן ממשיות אך מאמינים שהמפתח

לפתרונן טמון בחידושים טכנולוגיים.

 

הביטוי המרחבי חברתי כלכלי כשהוא בא לידי ביטוי בשימוש ברכב פרטי של תושבי ת"א באזורים

שונים: בתמונה רואים את ההבדל בין הצפון לדרום ואת העלייה בכמות הנסועה והפליטה ואפשר לקשור

אותו למצב חברתי כלכלי. אם נעשה זום אין על אזור דרום יפו נראה מובלעת באמצע בין יפו לדרום ת"א שפולטת פליטות של גזי חממה כמו בצפון העיר. זה קורה בגלל אוכלוסייה צעירה שנכנסת לאזור בשנים האחרונות והיא יחסית בעלת אמצעים והדבר השני זה התשתית באזור. רב האנשים לא עובדים באזור הזה והם

צריכים לנסוע לעבודה והתשתית מחייבת נסיעה ברכב.

 

 

דוגמא נוספת שקשורה להתנהגות פרו סביבתית:

מחזור פסולת היא התנהגות פרו סביבתית מכיוון שהיא לא נוצרת כתוצאה מחיוב. בישראל לפחות. אם נסתכל על ניו יורק נראה את האזורים שבהם אחוז ההפרדה הוא הגבוהה ביותר ואזור ההפרדה הוא נמוך יותר (מקווקו.) העיר מאוד מגוונת. אי אפשר להסתכל על כל המרחב כיחידה אחת וצריך

להתאים את הפעולות בהתאם לגיוון האוכלוסיות. אזורים שבהם העוני גבוה רמות המחזור מאוד נמוכות- עד כה הגיוני. מה שמעניין הוא שכיווצו שכונות שהן לא עשירות או עניות באופן קיצוני וראו שהן ממחזרות יותר. מדוע? תשתית, מערכת

עירונית שמעודדת מחזור.

 

דוגמא נוספת: מחקר שנעשה ע"י שני חוקרים שהתעסק בנושא של חיסכון במים. מה גורם לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם בנושא של צריכת מים. בדקו צריכת מים בין 1999-2001 ומה שהם ניסו לראות זה עד כמה פעולות שונות שעשו המנגנונים השונים (מיסוי על מים, הסברה) השפיעו על

צריכת מים. שאלה שנייה: עד כמה אימוץ הצריכה השונה בא לידי ביטוי באוכלוסיות השונות? (חילוני, ערבים, חרדים, עולים מרוסיה.) אפשר לראות שבכל המקרים הייתה ירידה בצריכת המים למשק בית אך יש הבדל בירידה. הדבר השני היא מהי מידת ההשתתפות של מיעוטים באוכלוסייה כאשר יש

קמפיין שהוא קמפיין לאומי. ההקטנה בין אוכלוסיות שונות במרחב הוא שונה וצריך להתאים את

הקמפיין לאוכלוסיות השונות.