,היבטים מוסריים של גלובליזציה ומסחר בינלאומי: דוגמא: יש שלושה מינרלים: קובלט, טנטלום וקסיטריט האלו מאפשרים לנו שימושים מתקדמים כמו למשל טלפונים סלולריים. הבעיה היא שעיקר המינרלים האלה נמצאים באפריקה ובמיוחד בקונגו. בתהליך של הפקת המינרלים האלו נוצר מצב של מימון מלחמת אזרחים שקורית באזור, תנאי עבודה מחפירים של ילדים שעובדים במכרות והכל כדי שהמערכת הגלובלית תוכל לקבל את החומרים שהיא צריכה על מנת שהיא תוכל להתקיים. ככל שאנחנו מתקדמים
ההיבטים המוסריים האלה הולכים וגדלים.
דוגמא נוספת: כשהמכשירים האלקטרוניים מגיעים לסוף החיים שלהם נוצרת פסולת אלקטרונית. בסין יש תעשייה שמתעסקת בפירוק אותם מכשירים והתוצרים נשפכים לנהרות בסין ומזהמים שם
את המים של האוכלוסייה. בשנים האחרונות נחקקים חוקים בנושא שיאפשרו טיפול בפסול אלקטרונית בישראל וכך הזיהום בסין
יקטן.
משמעויות ואתגרים:
כיוון אחד: נמשיך בעסקים כרגיל, מנגנון השוק יעשה את שלו כיוון שני: השתלטות פיזית (צבאית) על אזורי האספקה (הרוסים בחצי האי קרים, ארה"ב
באפגניסטן).. כיוון שלישי: השתלטות כלכלית על משאבים: להבדיל מהשתלטות צבאית, השתלטות כלכלית מדברת על משהו אחר. לדוגמא, החל משנת 2007 יש תופעה שנקראת תהליך תפיסת קרקע: תופעה שבה מדינות מסויימות מזהות את המחסור שקיים. אנחנו לא רוצים להוציא צבא שיתפוס שטח אך אנחנו רוצים להשתמש ביכולות הכלכליות על מנת להמשיך ולהבטיח את הייצוא. כך בעזרת הסכמים כלכליים משתלטים על שטחים במדינות אחרות. הדוגמא הקיצונית ביותר קשורה במדגסקר שבשנת 2009 חברת דייהו ניסתה להחתים את נשיא מדגסקר על החכרת שטחים חקלאיים לטובת החברה
ובהסכם ניסו להגיע למצב שבו מחצית מהשטח החקלאי במדגסקר ייצר עבור ייצוא.
במקרים מסויימים אנחנו נראה מצב שבו היבואן יתחיל להגדיר לייצואן איך הוא רוצה את המוצר שלו,
וכך היבואן יוכל להגדיר את כמות חומרי ההדברה שהיצרן משתמש בו. הסיבות למקום השולי אשר לו זוכה הגישה הזו (הגישה שבה נוצרים קשרים סביבתיים בין מקומות
שונים:) חוסר בהיזון חוזר
נקודת מבט מקומית ולא עולמית הגישה הכלכלית הרווחת
מיקום הצרכנות בתרבות ובכלכלה.
האם הגלובליזציה והמסחר הבינלאומי יכולים לצמצם השפעה סביבתית?
המשמעויות הסביבתיות החיוביות של תהליכי הגלובליזציה והמסחר הבינלאומי: גלובליזציה: התייעלות, מעבר ל"טכנולוגיות נקיות," צמצום העוני והשלכותיו הסביבתיות, הגברת
המודעות הסביבתית הגלובלית.
מסחר בינלאומי: התייעלות, הגדלת כושר הנשיאה.
דרכים נוספות שהן לא השתלטות צבאית/כלכלית לגישה זו: הסכמים (אמנות) אזוריים וגלובליים: בחמישים השנה האחרונות נוצר שיתוף פעולה בין לאומי סביב סוגיות ששותפים להן מספר מדינות או כל מדינות העולם (אמנת ברצלונה היא אמנה אזורית) נוצרים הסכמים גלובאליים שפועלים על מנת למנוע השפעה סביבתית כלשהי שחלה על כל הסביבה. זה קורה במספר תחומים: פרוטוקול מונטריאול- הקטנה בשכבת האוזון. אמנת באזל למניעת סחר
בפסולת רעילה. הסכמים לצמצום פליטות גז החממה.
אימוץ תקנים וטכנולוגיות מתקדמות אשר פותחו באזורים אחרים: בריסל לצורך העניין היא חלק מהאיחוד האירופי. האיחוד האירופי מקדם רגולציה והתעסקות שמטרתה לשפר את איכות האוויר בערים באירופה. הוא עושה את זה ע"י השפעה על יצרני הרכב באירופה ובעיקר על אוטובוסים לכך שישמרו על סטנדרטים מסויימים של פליטה. ת"א קונה אוטובוסים מאירופה. ברגע שהאירופים שיפרו את האוטובוסים רק לשם השיפור באירופה הם שיפרו למעשה גם את הפליטה של אוטובוסים
בת"א מבלי שאפאחד מאירופה או מת"א התכוון לכך.
הסכמי סחר ארוכי טווח אשר יפנימו את שירותי המערכת: הסתכלות גם על המרכיבים הסביבתיים (אם למשל מדינה מייבאת תגדיר למדינה מייצאת תנאים לשימוש בחומרי הדברה וכו,)..' בקושי קורה
היום.
מעורבות אקטיבית באופן גידול וייצור המוצרים מחקר שנעשה בניוזילנד בדק את פליטו הגז שיוצרים מוצרי חלב שמיוצרים בניוזילנד ומיוצאים לבריטניה לעומת הפליטות ממוצרי חלב שמיוצרים בבריטניה ונמכרים בבריטניה. כמות הפליטות לאותו מוצר חלב בבריטניה הוא גדול יותר מכמות הפליטות בניו זילנד. במקרה הספציפי הזה יותר כדאי לבריטניה לייבא את מוצרי החלב מניוזילנד מאשר לייצר אותם בעצמם. המחשבה שייצור מקומי
הוא בהכרח הפתרון לא תמיד נכון.
פיצוי בין אזורי:
- 'פיצוי' המגולם במחיר המוצר ) לדוגמא מוצרי סחר הוגן(.
- ' פיצוי' שנועד לגרום לחקלאי / יצרן לשמור על המשאבים שבאחריותו או להקטין את ההשלכות
הסביבתיות של פעולותיו (לדוגמא :בקוסטה ריקה, הרפורמה ברפתות בישראל)
- פיצוי'בינלאומי (לדוגמא קרן האמזונס במימון נורבגי(
חיברנו את הגורם של גלובליזציה וסחר בינלאומי לממשק עם סביבה וכלכלה. הבנת המרכיבים
האלה היא המפתח להבנת הבעיות וההבנה כיצד ניתן לפתור את הבעיות. לגלובליזציה יש תרומה לרווחה אבל מה ההשלכות הסביבתיות של גלובליזציה זה משהו שהוא לא
משוחח.