השילוב שבין ריבוי טבעי, מאזן הגירה, ריבוי טבעי ורמת פיריון משפיע על קצב הגידול באוכלוסייה. קצב הגידול יורד ברחבי העולם. באזורים מסוימים יש אפילו ירידה בגודל
האוכלוסייה ולא רק בקצב. כשמסתכלים על העולם בפרספקטיבה של מאות ואלפי שנים אנחנו יכולים לראות את מודל
השינוי הדמוגרפי: יש לו ארבעה שלבים: -העידן הטרום תעשייתי: יש לנו איזון כלשהו בין תמותה לילודה- אוכלוסיית העולם הולכת
וגדלה בקצבים איטיים. -תחילת המהפכה התעשייתית: התחלה של שימוש במיקום, ייצור מזון ופיתוח מוצרים רפואיים שגורמים לירידה חדה בתמותה. דברים בסיסיים שהורידו בצורה משמעותית את התמותה. באותה תקופה אנחנו רואים עלייה חדה בגידול האוכלוסין כי הילודה ממשיכה
והתמותה קטנה. -תקופה תעשייתית מתקדמת: בגלל תהליכי העיור ושיקולים של תכנון המשפחה, השכלת
נשים, אמצעי מניעה.. יש תהליך של ירידה בקצב של תהליך הילודה. -התקופה הפוסט תעשייתית- מצב של איזון בין תמותה לילודה. קצב גידול כבר לא כמו
שהיה בעבר והתחלה של איזון בסך כל האוכלוסייה.
גורם נוסף הוא הרכב הגילאים של אוכלוסייה:
הגיל החציוני- הגיל אשר מחצית מהאוכלוסייה נמצאת מתחתיו ומחצית מהאוכלוסייה – מעליו. הגיל החציוני נראה אחרת במדינות שונות. באפריקה הגיל החציוני יהיה נמוך ורב
האוכלוסייה תהיה צעירה לעומת מדינה במערב אירופה שבה הגיל החציוני יהיה גבוה יותר. פירמידת הגילאים- כלי שמאפשר לראות את גודל האוכלוסייה של קבוצות שונות בטווחי גילאים שונים. התהליכים שקרו וקורים בעשורים האחרונים משנים את הצורה של הפירמידה וכעת היא כבר לא פירמידה! אחת הסוגיות המשמעותיות שאיתם האוכלוסייה האנושית
צריכה להתמודד היא אוכלוסיות מבוגרות בסדרי גודל והיקפים שלא הכרנו קודם. לשינוי הזה יש משמעויות סביבתיות: ההשפעה הסביבתית של גילאים שונים היא שונה. אופן הצריכה
של אדם מבוגר שונה מאופי הצריכה של ילדים או של צעירים.
מאזן הגירה הוא לא גורם טבעי, במדינת ישראל הוא גורם משמעותי. כאשר נסתכל על מאזן ההגירה הוא יראה לנו את מס' האנשים שיצאו מהמדינה לתקופה של מעל שנה ואת מס' החוזרים לתקופה של מעל שנה. יש תקופות שהוא מושך את קצב ריבוי
האוכלוסייה למטה ויש תקופות שהוא מושך אותם למעלה.
משך הכפלת האוכלוסייה מספר השנים שייקח לאוכלוסייה מסוימת להכפיל את עצמה בהנחה שקצב הגידול שלה
קבוע . חוק ה70- – חוק מתמטי (עוד מהמאה ה)15- אשר על פיו לצורך חישוב תקופת ההכפלה
יש לבצע את הפעולה הבאה =r%/70זמן ההכפלה. אוכלוסייה שקצב הריבוי שלה ה%3.5-
בשנה תכפיל את עצמה לאחר 70/3.5=20
גידול לינארי- ניקח מצב שבו יש גידול של 1% בשנה. בשנה הראשונה גדל במאה, בשנה השנייה גדל במאה ואחת בשנה השלישית במאה ו2 וכך הלאה.. ייקח לה מאה שנה להכפיל
את עצמה.
גידול אקספוננציאלי (מעריכי:) יש לי מאה איש. עברו 70 שנה האוכלוסייה הוכפלה. עברו עוד 70 שנה האוכלוסייה הוכפלה
שוב.
מספיק שקצב הגידול נשאר קבוע, מספר השנים שיש לי כדי להגדיל את האוכלוסייה באופן
משמעותי הולך ומתקצר. (כי יש לי יותר אנשים)
אנחנו מדברים על מצב שבו אי אפשר להצביע על גורם אחד שמייצר את גידול האוכלוסין. אנחנו צריכים לקחת את מכלול הגורמים ולקשור אותם ולראות מה ההשפעה שלהם על גידול
האוכלוסייה.
השפעת הגורם הסביבתי על התפתחות, פריסת וגידול האוכלוסייה האנושית: פנים היבשת – במקרים רבים ברחבי העולם אזורי פנים היבשת קשים יותר למגורים ולכן רק
חלק קטן מאוכלוסיית העולם חי באזורים אלו (הסיבות הן פיזיות ואנושיות – אקלים וכלכלה.) רוב האוכלוסייה האנושית מתגוררת לאורך חופי הים והנהרות הגדולים. מנקודת מבט סביבתית אנחנו רואים שפנים היבשות הם אזורים יותר קשים מבחינה סביבתית ואקלימית והיכולת של חברה להתפתח בה הוא נמוך יותר. עם השנים מצטרף גם הגורם הכלכלי
והאנושי.
אזורים הרריים – מציבים אתגרים רבים בפני האוכלוסייה האנושית הנובעים מהגובה, האקלים, איכות קרקע ועוד. (למעלה מ%80- מאוכלוסיית העולם חיה באזורים שמתחת לקו
ה500- מטר) . אזורים פחות נוחים מבחינת זמינות קרקע חקלאית ויצור מזון, דרכי הגעה..
אקלים – האקלים השפיע בצורה ישירה ועקיפה לאורך כל ההיסטוריה האנושית על מיקום,
וההתפתחות התרבותית חברתית באזורים שונים. קרקע – זמינות, סוג ואיכות הקרקע באזורים שונים. התיישבות באזורים בעלי קרקעות
פוריות.
היכולת שלי להתפתח באזור בו אני יכול לגדל מזון הוא גבוה יותר. משאבי טבע – מינרלים, עץ, מים . משאבי טבע יכולים לגרום לאנשים לבוא לאזורים קשים
מבחינה סביבתית על מנת לנצל את משאב הטבע שמצוי שם.