מטרופולין ניו יורק )מנהטן-( מוגדר בתוך הגבולות הישנים שלו- "וול סטריט," באטרי פארק. הרובע הכלכלי. רשת ברזל של רחובות. ההישמרות לאורך זמן מעניינת ומרתקת. יש כאן ניסיון לראות עוד רכיבים אופייניים- יש סדר ותכנון אבל בכיוונים שונים. כשמסתכלים על דגם הרחובות יש סדר ותכנון אבל כיוונים שונים. זה מגיע בזמן אחר, אולי אפילו התפתח בנפרד. כל פעם מתפתחים מקומות באופן עצמאי ובסופו של דבר השתלבו, אבל הם לא מראש היו קשורים. סדר מחולל. מאוחר יותר מסדרים זאת
כשתי וערב אבל מתחשב במה שכבר קיים. כשיש ישויות קודמות בתוך המרחב העירוני- מתבסס על תהליך
שחוזר על עצמו: קבוצה של אנשים רוכשת קרקע בהתארגנות, צירי המעבר נמצאים מחוץ לשטח שלהם, כשהעיר צומחת הציר החיצוני נהיה הציר המפריד בין ישויות שונות. הנמל נמצא שם במידה רבה בגלל
המפגש של ההדסון עם האוקיינוס.
-1857 אולמסטד מתכנן ערים, ממקם את הסנטרל פארק, הרבה מתוך הפחד שהאי כולו יאבד תחת הבניה המאסיבית. שלא יישאר זכר לטבע ולצמחיה שקיים באי. הסנטרל פארק הוא חוק ברזל ולא מזיזים אותו מילימטר מאז ועד היום. העיר בולעת את הפרים והאחוזות שסביבה. כשהיא מגיעה להארלם- כפר עשיר
עם בעלי אחוזות עצומים ויפיפיים.
עוד נקודה חשובה בהקשר של ה -DNA כול המחוזות תחת הנהלה עירונית אחת, גשר ברוקלין מסמל את הקשר של ברוקלין לעיר. אוכלוסיית ניו יורק מגיעה לקצב מהיר אחרי הבניה של התעלה, יש קפיצה
אדירה, מאמצע המאה ה20 יש ירידה, תהליך פירבור מאסיבי. ירידה ממש דרמטית בהיקף האוכלוסייה.
העיר נעשית שוב פופולארית למגורים כיום. חוקי האזור של ,1916 שהם המצאה ניו יורקית, מיועדים להכניס אור ואוויר ופרופורציות נעימות, שאלה
של אסתטיקה. העיר מגדירה חוקים שעושים סדר, ואלו נהיו מעין חוק טבע בעיר.
נדבר קצת על התהליכים שעיצבו את המרחבים המטרופולינים בישראל.
.1 ערים עתיקות שקיימות לאורך ההיסטוריה במרחב הזה, אזור שהוא רווי היסטוריה וארכיאולוגיה. חלק גדול מהן נהרסו במחצית הראשונה של המאה ה,2 אבל השרידים והמורשת
עדיין כאן. .2 תהליכים שהגיעו בסוף המאה ה-19 יציאה מהחומות. מה שאפשר את הפלת החומות והתפשטות של ערים כמו עכו וירושלים זה הכניסה של הרעיון של הלאומיות למרחב הזה. לישראל זה הגיע
מאוחר יחסית- אירופה הלאומנית שולחת את הנציגים שלה לכאן ואלו מעודדים לאומניות ולאומיות. גם השלטון התורכי עובר מהפך ונעשה לאום מודרני. מושל אחד משותף לפנים ולחוץ )בניגוד לפעם שמושל אחד שלט בעיר( . עוד מאפיין זה שמגיעות אוכלוסיות חיצוניות לעיר ובונות שונה ממה שהיה נהוג. השכונות שיוצאות מהערים הוותיקות ושונה מהערים מוקפות החומה זה
שהשכונות מאד סגרטיביות. בהמשך זה גם המושבות החקלאיות
.3 רעיון המודרנה שמגיע לישראל ונפגש עם האוכלוסייה ואורח החיים שבמהותו זר למודרנה, עם
בניית האומה יש הריסה של הנוף המקומי.
.4 מעורבות ממסדית גדולה.
יש DNA די ברור שמחלחל בהרבה מקומות. מה שמתרחש זה שמגיעים לתקופה של קצב פיתוח מאד מאוד מהיר- הרבה שינויים וכולם מתבצעים בדפוס מאד דומה של מעורבות ממסדים גדולה. החל מהברון שמעניק את הקרקע ומחליט מה יהיה ועד הציונות והמדינה. יצירת תכתיבים, בעלות על הקרקע, זה
מאפיין את קצב הפיתוח המהיר.
המהפך המתרחש כאן הוא דרמטי- בעבר העיקר נמצא בעיקר על גב ההר. ירושלים, צפת, טבריה. כשמסתכלים על מה שקורה זמן קצר אח"כ הערים עוזבות את המיקום על גב ההר והרצועה שמתפתחת מסוף המאה ה19 זה ערי החוף וערי גב ההר מתיישנות. יש להן חקלאות אבל לא מסחר. לא מצליחות
להתפתח. העלייה הולכת לרצועת החוף, שם קל יותר ויש נמל. שטחים שלא יתאימו לחקלאות.
האוכלוסייה העירונית היא גדולה מאד, השיעורים גבוהים מאד, והיום רוב האוכלוסייה בישראל היא
עירונית.