פוליס – מוגדרת ע"י המערכת הפוליטית-שלטונית.
– טבריה – נבנתה ע"י הורדוס אנטיפס בשנת 18 לסה"נ. התגלה קיר מעוגל שזוהה כחלק מאצטדיון
ותוארך לראשית המאה ה1 לסה"נ. הקיר זוהה כאצטדיון בעזרת כתבי יוספוס, אשר מתאר איסוף
של העם באצטדיון בטבריה, על שפת הכינרת. זהו אחד מבנייני הציבור בגדולים ביותר שקיימים בעולם הרומי. מבנים אלו נבנו רק בערים חשובות – פוליס. ככה"נ מדובר בהורדוס ארטיפס – בנו של הורדוס הגדול, שמקבל את השלטון
אחריו, ובונה לו בירה חדשה.
ב – 3 השנים האחרונות נחפר גם התיאטרון )שזוהה ע"י יזהר הירשפלד.( חפירה של רשות העתיקות. התיאטרון השתמר די טוב, אם כי לא טוב כמו התיאטרון של בית שאן. הטענה היא שמדובר בשני שלבים עיקריים – הראשון – החגורה החיצונית המתוארכת למאה ה2 לפנה"ס. החגורה הפנימית, כך נטען, נבנתה
במאה ה1 לפנה"ס.
בנוסף – אמות מים. חשובות מפני שהן מייצגות הבאת מים מרחוק, המזינות את הנימפאונים – סמל הסטאטוס של העיר. לרוב, מדובר באמות של עשרות ק"מ שמתגברות על קשיים טופוגרפיים, ונועדו
להפעילו את אותן מזרקות כמו גם את בתי המרחץ.
ציפורי
בירתה הראשונה של הגליל. אליה נכנס הורדוס אנטיפס בשנת 4 לפנה"ס. בונה תיאטרון. כמו כן, קיימת הורדוס גם אמת מים בעיר, חלק ממנה מימיו של הורדוס אנטיפס. באמה שבנה יש חידוש, מפני שמדובר לראשונה באמת מים שנועדה לפתור את בעיית איסוף המים ממספר מעיינות קטנים. האמות של
מובילות למאגר מים מטויח, ממנו מובילים צינורות אל בריכות אגירת מים בעיר עצמה.
בתים מפוארים בגליל )–או – איסוף נתונים היסטוריים דרך ארכיאולוגיה(
קאבול – יוספוס מזכיר יישוב עם בתים מפוארים במאה ה1 לסה"נ. בחפירות ארכיאולוגיות – נמצאו
שברי פרסקאות, מה שמעיד באמת על המצאות בתי עשירים ביישוב.
יודפת – שלושה סוגים של בורות מים. ניתוח של התפתחות היישוב לפי הפיזור המרחבי של סוגי הבורות
השונים. כמו כן, ניתוח נוסף יכול להיעשות ע"פ פיזור המטבעות ביישוב.
כפר כנא –כבשנים לייצור כלי חרס. תא בעירה ותא צריפה, ביניהם מפרידה רצפה /)תקרה( עם חורים.
– הכפרים שלא נפגעו במרד הגדול – המשיכו להתקיים כרגיל, ולכן קשה לנו מאוד למצוא חתכי זמן
ולתארך אותם לתקופה מסוימת.
כפרי הבזלת: קצרין, כפר נחום, כורזים
בנייה בבזלת. חומר קשה לעיצוב, אך חזק, מה שמאפשר יצירת קורות אבן לקירוי – בנייה חורנית )צמח
בחורן – אזור של בזלת.( קירוי בעזרת לוחות בזלת.
– קצרין – חפירות נרחבות שלא פורסמו. השם – הוא השם הערבי. שמו העתיק של קצרין לא ידוע.
אין ארגון מסודר של רחובות. הכפר מתפתח אורגנית. אין גדלים אחידים של בתים בשטח נתון – כל אחד מתפתח בהתאם ליכולת הכלכלית שלו. הגוש המרכזי של הכפר- כולל בית כנסת, ושוכן ליד המעין של הכפר. )אדמה אפויה – תופעה גיאולוגית. התפרצות יוצרת קרקע בזלתית שנשחקת עם הזמן. התפרצות נוספת שורפת את האדמה ועושה אותה אטימה למים. חלחול של המים יוצר מעין
בנקודה זו.( בגלל קושי בחציבת הבזלת, יש מעט מאוד בורות מים בגולן. לכן מרבית היישובים
באזור זה הוגדרו ע"י המעיינות אשר בקרבתם נבנו. המבנים – מטויחים מבפנים ומבחוץ, לרוב בטיח בוץ. ריצוף – ע"י לוחות אבן היה קיים בעיקר בחצרות – ככה"נ מפני שאלו היו חלל פתוח. בתוך הבתים עצמם הרצפה הייתה עשויה אדמה כבושה. מטמון מטבעות – שמונה כ9000 מטבעות המתוארכים למאה ה4 לסה"נ. מתחת למפלס
הרצפה נמצאו מטמונים רבים בקנה מידה קטן יותר. ברזל באותה עת נחשב לחומר מגרש עין הרע,
ויכול להיות שזו משמעות ההטמנה.
כתובות בעיר מצביעים על אופיו היהודי של היישוב.
– כפר נחום – 'קיר חלונות' – חלק מקיר שחלקו התחתון בנוי משורה בגובה של 60 ס"מ של עמודים
נושאים משקופים, וכל השאר בנוי כקיר רגיל. לרוב קיר כזה יפריד בין חצר לחדר. קיר כזה
מאפשר כניסת אור ואוויר לתוך החדר. קיר כזה קיים גם בקצרין.
היישוב – בנוי על שפת הכינרת. נחשפו מספר גדול של בתי מגורים. רחובות מרוצפים, מהן
מובילות סמטאות לאינסולות הבנייה – גושי מגורים. כנסייה נבנתה במקום, ככה"נ בשל חשיבותו
של היישוב לשלטון.