ספר מכבים א'
164 לפנה"ס. הגליל היווה בערך חצי משטחה של ממלכת ישראל, בו ישבו שתי ערי מחוז חשובות –
חצור ומגידו. כמו כן, שם שוכנת דן – בירה דתית, וארמון החורף של מלכי ישראל ביזרעאל. במחצית המאה ה8 לפנה"ס נופל הגליל בידי האשורים והאוכלוסייה הישראלית מוגלית משם. לאירוע זה יש לנו עדויות הן במקרא, והן בכתובות ניצחון של מלך אשור. לאחר מכן, במשך כ400 שנה אין לנו מקורות
בכלל על מה שמתרחש באזור זה.
בשלב מאוחר יותר, סביב שנת 164 אנחנו פתאום רואים הופעה של יהודים גליליים המגיעים ליהודה
בימי המרד החשמונאי בשלטון הסלבקי),כך נזכר בספר מקבים,( המגיעים לבקש עזרה מיהודה
בהתמודדות עם גורמים עויינים בגליל. יש הטוענים – שמדובר באוסף פיקטיבי של סיפורים מקראיים. יחד עם זאת, יש הטוענים שייתכן שאכן מדובר במעין שארית פליטה של אוכלוסייה יהודית, בעלת הגדרה עצמית וזהות מגובשת, הדומה לזו שנמצאת ביהודה, אולי הסתתרו במשך 400 שנים, וכעת, ברגע שהמרד
היהודאי מצליח, הם פונים לעזרה. היהודאים – מתייחסים לאנשי הגליל כאחיהם, והולכים לעזור להם.
בעצם מביאים את יהודי הגליל לירושלים.
כך או כך, ניתן ללמוד כאן על קיומה של אוכלוסייה, הן בגליל והן בגלבוע, המזהה את עצמה כקרובה לאוכלוסיה שנמצאת בירושלים. יתרה מכך – מהסיפור הזה ניתן לראות שכך גם ראו אותם הגורמים הזרים, ושהם חששו מכך ולכן תקפו אותם, ועוד – שהאוכלוסייה בירושלים מזהה את אותן קבוצות
כקרובות, ויוצאת לסייע להן. )שוב, יש לציין, שאין לנו שום הוכחה שסיפור זה אמיתי.(
קרב יונתן נגד דמטריוס במישור חצור 145) לפנה"ס.(
מישור חצור – ככה"נ השטח שבין חצור הגלילית ליסוד המעלה של ימינו. יונתן החשמונאי יוצא להילחם
נגד דמטריוס שר הצבא. נראה שהצבא הסלבקי הניח מארב בהרים, והצבא היהודי נכנס למלכודת , ונסוג. יונתן קורע את בגדיו ומבקש את עזרת ה.' ה' עוזר ליונתן, וברגע שהצבא היהודי רואה את הצלחת יונתן
הוא מצטרף לקרב, והופך את המערכה – הצבא הסלבקי נסוג עד לקדש.
תל קדש – מטמון גדול של בולות, עליהן נמצא השם ביוונית 'קודיסא' שמו היווני של תל קדש, שהייתה
בתקופה זו מרכז אדמיניסטרטיבי חשוב. ייתכן מאוד, אם כך, שצבאו של דמיטריוס ישב בקדש.
פתיחת הדרך לגליל – מסע יוחנן הורקנוס ובניו נגד שומרון ובית שאן עפ"י יוספוס
ניסיון להרחבת הארץ. לאחר כיבוש שומרון מסתער הצבא היהודי על בית שאן. בין בית שאן לכרמל – משתרע הגליל התחתון. הפסוק האחרון של יוספוס בעניין זה מזכיר את כיבוש האזור בין בית שאן
לכרמל, וייתכן שכבר אז מדובר על כיבוש הגליל התחתון.
בית שאן ההלניסטית – נחפרו שני קטעים קטנים – הראשון – על תל בית שאן. השני – על התל שמצפון.
שכבת הרס רצינית. ישנן כ300 ידיות של קנקני רודוס חתומות. אף אחת מהן לא מאוחרת ל117 לפנה"ס.
כיבוש הגליל )כפי שמקובל על רוב ההיסטוריונים( – ע"י בנו של יוחנן הורקנוס, ששלט שנה אחת בלבד,
וזאת על פי תיעודו של יוספוס על כיבוש ארץ החרמון וגיורה.
גידולו של ינאי בגליל – הורקנוס, שומע שינאי הוא שירש אותו, ולא אחד מבניו הגדולים, ושולח אותו
להתחנך בגליל. אבל – הגליל אינו מקום של תורה ויהדות, אלא מקום שזה עתה נכבש. הורקנוס שולח
אותו ליישוב יהודי אמנם, אך לא יציב ורחוק מירושלים.
תלמי מלך קפריסין בגליל – כאשר ינאי כבר שולט, יוצא נגד תלמי מלך קפריסין המתנפל על עיר יהודית
בגליל – שיחים – ביום שבת וכובש אותה.