ביות הקטניות
קטניות הם צמחים יותר נמוכים ופחות נמצאים בריכוזים. הם נאספים ולא נקצרים. מחייבים תהליך
בישול.
תפוצת העדשים מאד דומה לתפוצת הדגנים – שכיחה מאד לרוחב הסהר הפורה. לעומת זאת –
המרכז של החומוס מאד מצומצם לאורך הפרת והחידקל. הפּול- מבוית יחסית מהר, כבר מה.PPNB- לדוג' באתר יפתחאל, בומחוץ למבנים נמצאו ריכוזי ענק של פול "(הפול המבוית הקדום ביותר בעולם," לפני כ9,000- שנה.) ביפתחאל, שם שימור החומר הבוטני מצוין, אין כמעט חיטה, יש מעט מאד כלי שחיקה ומעט מאד להבי מגל. רוב הממצא זה פול ועדשים. הדבר מעיד על התמחות מסוימת. אוכלים בעיקר צבאים. ניתן להסיק כי הכלכלה מבוססת
על ציד כמעט מלא של בע"ח והתמחות בקטניות.
פשתה – בסוף הPPNB- מתחיל שימוש בפשתה.
במשך התקופות נעשו ניסיונות שונים לביות. לדוג' באתר נתיב הגדוד יש שיבולת שועל בר רבה.
כנראה שנעשה נסיון שלא צלח לביית אותה.
מפת ביות צמחים ב –PPNA מראה כי רוב המינים היו לאורך המסדרון הלבנטיני. יתכן כי מרכז הביות
הוא דווקא לאורך המסדרון הלבנטיני. מפה נוספת – עם זאת, היום מקובל להניח כי תחילת הביות הוא באזור מצומצם בפרת ובחידקל. מיני
דגנים, קטניות, עז, בקר וכו.' המגוון הגנטי הגדול ביותר של הצמחים נמצא גם הוא באזור זה.
ביות בעלי חיים
ביות בע"ח – תהליך בו האדם משנה את הגישה מהתמקדות בחיה המתה, להתמקדות בבע"ח החי,
כאשר בסוף תהליך זה בעה"ח היה תלוי בצורה מוחלטת באדם.
- תהליך ביולוגי – בידוד מהאוכ' המקורית
- חיה המתרבה בשבי עבור מטרות כלכליות, כאשר האדם שולט על ריבויה, ארגון
הטריטוריות וההזנה שלה.
- בתהליך הביות הבע"ח, הצמחים והחברות האנושיות מפתחים תלות הדדית.
רוב תהליך ביות הבע"ח מתרחש במהלך הPPNA- וה,PPNB- ובתחילת הPN- (שנים במצגת.)
העדפת בע"ח לביות (במצגת- אותם קריטריונים, רק מחולקים בין כבש ועז המבויתים לבין יעל צבי וראם הלא מבויתים)
- היררכיה ברורה ומנהיגות, בה האדם מחליף את זכר האלפא.
- קבוצות קטנות – 10-20 פרטים בקבוצה.
- כאשר ישנם קשרי זיווג בין זכרים ונקבות.
- מרחק בריחה קטן – שחיים בנישה אקולוגית יותר קטנים ופחות ניידים.
- גמישות גדולה לתנאי הסביבה.
17
- דיאטה כללית, מותאמת למגוון רב של מזון.
- מהירות ממוצעת נמוכה
- מאמצים וולדות נטושות.
תנאים דרושים ע"מ לאפשר ביות:
- גורים יכולים לשרוד דיאטה שאינה חלב אם
- בע"ח חברתי המקבל היררכיה
- חיה שאיננה קוקה למרחבים גדולים
- ריבוי בשבי
- קלים לטיפול
התאימו לכך: עיזים, כבשים, בקר, חזירים.
בתהליך הביות ישנם בע"ח שאולפו, אך לא בויתו. איילים, קופים, פילים וכו.' חלק מתהליך האילוף
נעשה ע"י החתמה, שהחיה בטוחה כי האדם הוא ההורה שלו. נעשו ניסויים בשועל הכסוף בסיביר. נבחרו שועלים שבאופן טבעי היו יותר כנועים וצייתנים ופחות עצמאיים. בזמן מאד קצר התרחשו שינויים בפיזיולוגיה שלהם. הופחתו דפוסי התנהגות לא רצויים
כאגרסיביות, מתח וכו.' מאבדים את צבעי ההסוואה שלהם בזמן מאד קצר.
הזאבים עברו תהליך בו מהר מאד הפכו לכלבים, מתוך קרבה לאזורים בהם התיישב האדם.
בקר הבר – בע"ח גדול (מעל 2 מ,)' צוואר חזק, קרניים ארוכות וחדות לזכרים, בשר רב (מעל 1,000
ק"ג.) בתרבויות רבות צייד של שור הבר הביא כבוד רב לצייד, יתכן כי צייד שלו שימש כטקס חניכה. זהו מין מצליח ביותר, עם תפוצה רחבה בכל אירופה ואסיה. ככל הנראה באזורנו החל להיעלם כבר
בברונזה הקדומה. חי באזורים שטוים ופתוחים, ניזון מעלים ועשבים.
הבקר בוית לאחר העז והכבש. ברור כי בתהליך היה צורך בכליאה במכלאות.
מבין בע"ח המבויתים, הבקר הכי פחות מתאים. גם בביות בזכר נותר אלים.
יתכן כי תהליך הביות נעשה מצרכים פולחניים ולא כלכליים. הבקר במקרים רבים קשור לפולחנים, צורת הסהר של הקרניים קשורה לפולחן מוות וירח. יתכן כי לא היה צורך בבקר, כמו הצורך להכניע בע"ח קשה ומייצג רוחות חזקות, והצורך להקריב קורבנות. כמעט בכל אתר שנחפש בתק' זו ישנם ריכוזי בקר, המסמלים משהו. יתכן כי תהליך ביות הבקר איננו כלכלי כי אם חברתי, ונוצרה העדפה
לפרטים ידידותיים.