תנועה בתחומי האמנות, האדריכלות, העיצוב והצילום, שהתהוותה ברוסיה ערב המהפכה הבולשביקית ובהשראתה.
אותה רוח של מהפכה וחידוש הולידה אמנות חדשה ורעננה. אמנים ברוסיה ספגו השפעות מהקוביזם והפוטוריזם, אך גם האקספרסיוניזם הגרמי. יצירותיהם נעו בין אמנות מופשטת לבין ייצוג גיאומטרי או מופשט-למחצה של
אובייקטים.
המהפכה הבולשביקית, שבה רוסיה עוברת לשלטון קומוניסטי. הצאר ומשפחתו מוצאים להורג. הרעיון הקומוניסטי הוא לחלק את הרכוש בצורה שוויונית לכל העם. מהר מאוד הם עוברים למשטר דיקטטורי. המהפכה מתרחשת ב7071- ואחריה האמנים יודעים כמה שנים של "חסד" שבהן אמנות חדשה וחופשית נחשבת לגולת הכותרת של המהפכה ואחרי שלנין (המנהיג הכי חשוב של המהפכה) עולה לשלטון החופש של האמנים מוגבל יותר
ויותר והם צריכים לעבוד עבור המהפכה לחלוטין. זה מתפתחת גם בעקבות סיום מלחמת העולם הראשונה ב-
.7071 ואז יש פריחה של האמנות.
הגבלת היצירה האמנותית באה כי קשה לתאר רעיונות מהפכניים ומסרים בצורה מופשטת. צריך להעביר מסרים בצורה מובהקת וברורה. גם בישראל ניתן לראות שיוצרים כרזות בסגנון דומה ליצירות המהפכה הקומוניסטית. לא
צריך לזלזל בחזרה לאמנות פיגורטיבית אך המופשט הוא ההיבט שהשפיע ביותר.
הקונסטרוקטיביזם מתפתחת בתחומי האמנות, האדריכלות, העיצוב והצילום- תנועה שהיא רב תחומית. ברוח
המהפכה נוצרת אמנות חדשה ורעננה. בשלב זה הם נעים בין אמנות מופשטת ועיצוב גיאומטרי. אם יש עניין באובייקטים הם מפשטים אותם לחלוטין. יש השראה מהפוטוריסטים והאמנות הקוביסטית. זו אמנות ששמה לה
למטרה לדבר אל העם. המהפכה היא עממית והאמנים מזדהים איתה. ולכן חשוב שהאמנות תהיה בשביל העם. האמנים מקימים מוזיאונים חדשים ובתי ספר לאמנות. שגל היה מעורב בהקמת בית הספר לאמנות, הם מקיימים
הרצאות לקהל הרחב וכותבים מניפסטים.
יש עיסוק בקונסטרוקציה– בניה של היצירה. יצירתו של פיקאסו היא אחת ממקורות ההשראה הלגיטימיים כי הוא בונה קונסטרוקציה. ברנקוזי יצר גבר ואישה בהפשטה עצומה אך הוא עובד בשיטה המסורתית של לקחת גוש אבן
ולגרוע ממנו. מבחינת הקונסטרוקטיביזם צריך לקחת חלקים ולחבר בניהם. כמו שהמהפכה הקומוניסטית
בענייהם בונה אדם חדש. כלומר, שינוי בטבע האדם ולא רק בצורת המשטר.
ארכיפנקו, פסל רוסי שעבד קצת בפריז והוא מכיר את פיקאסו והקוביזם. אחת הסדרות המפורסמות שלו היא (קירקס) מדירנו. הוא לוקח את הלוח החלק (קצת כמו אסמבלאג-' כמו ציור עם ההעמדה החזיתית) ובונה עליו
צורות די פשוטות. יש פה התייחסות לגוף האדם כבנוי ממתח וממישורים גיאומטריים. זהו לא גילוף אלא בניה.
חשוב לשים לב לחומרים- בקוביזם רואים בפעם הראשונה את ההכנסה של חומרים מהיום יום יותר ליצירות.
והינה שנה, שנתיים מאוחר יותר יש לנו שימוש בפח וזכוכית.
טאטלין, גם הוא שהה בפריז בזמן שהוא יוצר את השטות הזו.. "מבנה פינתי בתגובה לתבליט." הוא שילב את
החומרים לקונסטרוקציה פינתית. וואלה זה מכוער. ברזל ונחושת הם חומרים עתיקים אך הוא לוקח לוחות מוכנים! אהה! המטרה היא ליצור משהו יותר תעשייתי כתגובה לטכנולוגיה המתפתחת. היצירה לא מייצגת משהו. הוא משוחרר מכל אובייקט. הפסל הוא תלוי. הפסל מחובר במתח לקיר וזה חשוב כי יש לנו סיטואציה שבה פסל לוקח בחשבון את החלל בו הוא ניבנה. בכל פסל לוקחים זאת בחשבון, אבל יש לנו את המטרה של "אמנות לשם אמנות" זה לא נועד לכניסה של בית אופרה או כיכר או כנסייה. זה לא צריך לפאר בניין או חלל ספציפי אלא יש פה ביטוי
לאמנות מושגית.
טאטלין, אנדרטה לאינטרנציונאל ה,3- -1127 זה מיועד לוועידה קומוניסטית שאמורה להיות לכל פועלי העולם. זה לא שרד. זה מיוצר בברזל. זו קונסטרוקציה לא סימטרית ויש תחושה של כמה כיוונים. הגליל הוא ישר ועולה כלפי
מעלה ולמעלה יש גליל אלכסוני. הוא שואב השראה ממבנים ברזליים קיימים בתקופתו כמו גשרים ומגדל אייפל,
אך הופך את זה למופשט יותר. השם "אנדרטה" מטעה- הוא יצר בניין שאמור לשמש להתקהלות. התפיסה
האדריכלית מעניינת- חשיבה מאוד מתקדמת מהבחינה האדריכלית. זה לא שרד.. ומזל שכך. יקח 87 שנה עד
שאנשים יצרו בניינים במהות שטאטלין חשב עליה- קידמה, שימוש בחומרים חדשים ותנועה.
- אמנות צריכה להתייחס לדברים דגולים, דברים שנעים בחלל. צריך להתייחס ליקום.
- אנו רואים שהחידושים החשובים שלהם בתחום הקונסטרוקציה והחומרים נעשו בתחום הפיסולי.
- האמן כטכנאי, אדם שבונה
- יש ליצור בעזרת חומרים מודרניים-ברזל זכוכית פלסטיק וכו
- מודעים לכך שהאמנות המופשטת לא תמיד מתקשרת עם הקהל הרחב
רודצ'נקו, קונסטרוקציה מרחבית מס' /1 עיגול בתוך עיגול- יצירה שמתרחקת מצורת הטבע. עוסקת בצורות
שלמות. זהו הפסל התלוי הראשון והוא יכול לזוז! (נועם: "מובייל)"..
קלדר, מובייל אדום, -1118 עשוי מתכת. הוא יוצר פסלים קינטיים רבים, כמו: מקומט עם דיסק אדום, .1183
נחום גאבו, מבנה קינטי, -1127 הרעיון החשוב ביותר ביצירה זו היא התנועה. כאן יש לנו את אחד השיאים הכי
חשובים של התקופה. אי אפשר לנתק את הפסל מהמנוע (שיוצר את התזוזה.) "אני חס וחלילה לא מזלזלת בחוט
מופשט." זהו הפסל הממונע הראשון והצורה לא תהיה שלמה ללא התנועה והמנוע.
גאבו, עמוד, -1123 גאבו הכניס חומר חדש: פלסטיק. לאט לאט כל חומר הופך להיות לגיטימי ביצירת אמנותית
גבוהה. יש גם את: מבנה בחלל עם מרכז גבישי, .1136-47
גאבו, מבנה קוי מס' ,2 – מנותק מאובייקטים מוכרים. האמת שזה דיי מהפנט במורכבותו..
קאלטרבה, גשר אלמיו, -1112 הוא בנה על בסיס גשרי הברזל שאנו מכירים. מה שמיוחד אצל קאלטרבה היא העובדה שהוא לוקח את הגשר לכיוון אמנותי ולא רק טכני. אנו מקבלים את הרושם שהמתיחה של החוטים היא
אמנותית. הראשונים שעשו את החיבור בין מנוע לפסל וזה שהאמנות צריכה להיות לעם הם הקונסרוביסטים.
- קשר בין מכונה לצורות מופשטות
- דגש על תנועה
- האומנות בשביל העם
מונדריאן, קומפוזיציה עם אדום, צהוב וכחול, -1121 טוב.. מוכרת וזה.
מבחינת תוכן היצירה הייתה מטרה ליצור משהו ללא אובייקטים מוכרים. היישום הוא דיי מושלם. יש לנו זהות והאחדה בין הרעיון לצורה. יש להם בבסיסם גם רעיון פוליטי- והפוליטיקה צריכה להיות משורטטת ע" האמנות החדשנית ביותר. בנוסף, יש פה תפיסה מאוד מיוחדת של חלל וזמן. חלל- פינתי, תלוי, משוחרר. זמן- תנועה
(טאטלין, הבניין המסתובב ואצל גאבו שדברים אשכרה נעים.)