אריחי זכוכית- זהב. מניסוי בבצלאל – נראה שמדובר בתהליך ייצור מאוד מהיר של הטבעת זכוכית ומיד
ככה"נ שימשו כקישוט לקירות או
לאחר מכן עטיפתה בעלה זהב וטבילתה בשכבה של זכוכית נוזלית.
לרצפה.
בנייני האומה, שבי ציון, אשקלון – הרבה בקבוקים עם צווארים מאורכים ועיטורים בעזרת חוטים
מוספים. טיפוסים מאוד פשוטים, נורמטיביים. הרבה יותר אופייניים.
חורבת רוצץ – הרבה מאוד קערות ,עוד מהתקופה הרומית המאוחרת, גביעים, פמוטים. שפורפרות כחל.
שקמונה – חיפה – קערות עשויות בניפוח לדפוס. גביעי יין, נרות. מכלולים שחוזרים על עצמם.
בית היוצר בבית שאן – חפירת רשות העתיקות .1995 התגלה ברחוב החנויות , ומתוארך למאה ה6-7 לסה"נ – התקופה הביזנטית. בית יוצר לייצור כלים. בחדר המרכזי התגלו יסודות של כבשן בנוי לבני
בוץ. היסודות מאבן. התגלו תאי בעירה והמסה. בנוסף – שתי ערימות גרעיני זיתים משני צידי הכבשן, ועליהן כלים מעוותים. החוקרת מציעה שמדובר בערימות שעליהן נהגו לקרר את הכלים. כמו כן התגלו
גושי זכוכית גולמית, כלים שלמים שנפלו מהמדף, והנישות שבהן הונחו.
בית יוצר באפולוניה – חפירות בשנות ה.50 שני בתי יוצר – שטח A ושטח .D ב2002 התגלה בית יוצר נוסף בשטח N – שזוהה ככבשן לייצור זכוכית גולמית. התגלו מספר גושי זכוכית בצבעים שונים. ככה"נ
מדובר בשולי הגוש המרכזי.
רמלה – כבשן לייצור כלים מהתקופה הביזאנטית )לפני ייסוד העיר המוסלמית.( עדויות לניפוח, פסולת
ייצור זכוכית גולמית. אנליזה כימית מתארכת את הזכוכית הזו לתקופה הביזאנטית.
ציפורי – חפירות של משלחות שונות. בבזיליקה ליד הקארדו – בתי יוצר לייצור כלים. כלים מעוותים,
גושי זכוכית.
כלים עשויים ע"ג מוט
קבוצת כלים מיוחדת, לא מאוד נפוצה, עשויה מזכוכית אטומה.
האימפריה הססאנית 224-651) לסה"נ(
אירן. בעצם נוצרה תרבות מקבילה של ייצור זכוכית. מדובר בכלים שנוצרו בחיתוך ובגילוף. כלי פאר באיכות מאוד גבוהה. כלים סגורים או פתוחים המאופיינים בעיטור ע"י חיתוך בד"כ של צורות
גיאומטריות. הגילוף יכול להיות רדוד או עמוק, והוא מאפיין מסורת שנעלמה כבר במקבילה המערבית –
רומית. כמו כן, עדות למסחר עם סין. כלים מאוד יוקרתיים, נמצאו גם בארץ.
התקופה האסלאמית הקדומה )מאה 8-11 לסה"נ.(
ירידה בחשיבות של אזור א"י. יחד עם זאת אנחנו רואים תנופה של בנייה בהר הבית, ייסוד העיר רמלה.
תיעודים כתובים של בתי יוצר לזכוכית, התייחסות ל 'זכוכית יהודית.'
בראשית התקופה )בשושלת האומאית( נראה הרבה המשכיות לצד הופעה של מעט כלים מיוחדים. יש לציין, שהמוסלמים מכירים את כל הטכנולוגיות לעיבוד זכוכית ואף משתמשים בהם, שלא כמו קודמיהם
הביזאנטיים.
– כלים בניפוח חופשי.
– הפרופורציות משתנות – בקבוקים דחוסים יותר. שימוש נפוץ בבקבוקונים קטנים שככה"נ נעשו
בניפוח לדפוס.
– המשכיות של קעריות נר – שילובן עם גביעי היין. שני הטיפוסים ממשיכים – גם הטיפוס עם הידיות.
בעצם נוסף בסיס חצוצרה. – אלמביק – נראה כמו כלי לכיבוי נר. זרבובית חלולה. מעין כלי דמוי מקטרת. לא ברור למה באמת
שימש, יש הטוענים שמדובר במעין כוסות רוח. אולי היה חלק ממערכת של כמה כלים – אולי
לתעשיית ייצור שמן, או לזיקוק נוזלים.
– עיטור – חוטים מוספים, מורכב יותר, יחד עם זאת משמר איזו מסורת ביזנטית. כמו כן מאוד נפוץ
עיטור ע"י הוספת מדליונים )שנוצרו בדפוס.( כמו כן קיימים כלים המעוטרים בהוספת חוטים צבעוניים מחוממים פנימה – הכלים עשויים בניפוח חופשי ומאוד מזכירים את כלי הליבה ההלניסטיים
הקדומים. שימוש בצבעים מאוד מבהיקים.
– כלים זואומורפיים ואנתרופומורפיים. הצורה הנפוצה ביותר – צורת גמל.
– שפורפרות הכחל – כעת לעיתים מוצבות על כלים אנתרופומורפיים.
– כלים מעוטרים בחריטות – חזרה למסורת רומית מאוחרת. חריטות רדודות מאוד. עיטורים לא ברמה
מאוד גבוהה, בד"כ על זכוכית בגוונים כהים. – שימור מסורת ססאנית – כלים מעוטרים בחיתוך. ככה"נ יוצרו בניפוח לדפוס ואז גולפו. צורות כלים
מוסלמיות. – כלים מעוטרים בחיתוך עמוק – ממש מזכירים את התקופה הרומית המאוחרת. כבר יותר השקעה
בעיטור – צורות של בע"ח וצמחים. – כלים דו גוניים מגולפים בשיטת הקמאו – שוב החזרה של מסורת, הפעם רומית קדומה. כלים מאוד
מושקעים.