אוצרות הזכוכית העתיקה לאורך המאות – התקופה ההלניסטית המאוחרת

שיטת הפסיפס

 

המשך שימוש בטכניקה. הופעת כלים משולבים – זכוכית מונו כרומית בה משולבת דוגמא עשויה

מזכוכית פסיפס.

 

קערות רדודות – עם עיטור צמחי שהוסף בחריטה ע"ג הבסיס והדופן – ככה"נ בשיטות של גילוף בעץ

ובאבן.

 

שתי קערות עם חורים – מעידים על כך שקערות אלו נתלו. קערות מזכוכית מונו כרומית – אולי שימשו

כמאזניים. אפשרות אחרת – שימוש כקערות נר.

 

 

 

כלי פאר – זכוכית סרט מוזהבת. אלבסטר ונים. עיצוב הגוף ע"ג מוט. הצוואר והשפה הוכנו בנפרד, כנראה בתבנית. דוגמא של S – מכמה צבעים, לעיתים בשילוב של זהב. ייתכן ומדובר בשילוב של מספר

מוטות מונו כרומיים מראש, ורק אז שילובם בכלי. לא ברור לאיזה שלב בתקופה ההלניסטית שויכו.

 

 

 

קערות יצוקות – bowls grooved – הכלים הנפוצים ביותר בתקופה זו. עיטור מגרעות מבפנים או מבחוץ,

 

בסיס מעוגל –

שנעשה ע"י מחרטה כלשהי. זכוכית מעבירה אור בגוונים בהירים – שמנת או כחול בהיר.

לא יכולות לעמוד בעצמן, וככה"נ שימשו ככלי שתייה.

 

 

 

 

 

ככה"נ הוכנו בשיטת הריכוך ע"ג תבנית מוכנה. בעצם מבחינת הייצור מדובר פה במהפכה. הזכוכית

מיוצרת פתאום בכמויות גדולות. כמעט בכל אתר מהתקופה המדוברת נמצא שברים של הזכוכית הזו.

הזכוכית הופכת זמינה יותר, חלק מחיי היומיום. יחד עם זאת, עדיין לא מדובר פה בכמויות אדירות.

הזכוכית עדיין לא מחליפה את כלי החרס.

 

קערות יצוקות עם מגרעות אנכיות מקושתות – bowls fluted – עיטור שמזכיר את העיטור על העמודים

ההלניסטיים. קבוצה זו לא ממשיכה לתקופה הרומית ומשמשת כמתארכת טובה. הבסיס – בד"כ מעוטר.

ייתכן שהעיטור נוצר בהטבעה – חלק מהדפוס, או בחריטה.

 

קערות עם דגם חרוזים מלוטש – הדגם הוא פנימי. קערות עבות יותר, העיטור מזכיר את צורת הביצים-

רמחים של התקופה הרומית. אופייניות רק לתקופה זו.

 

קערות עם דגם צמחי רדוד – על הצד החיצוני. גם כן שימוש במוטיבים קיימים.

 

 

 

תיארוך – גרוס – ע"פ טיפולוגיה של כלים. קבוצה A – קערות מונו כרומיות עם מגרעות. עד שנת 50

לסה"נ )כיום כבר יש ממצאים של קבוצה זו בקונטקסט של שנת 70 לסה"נ.(  קבוצה B – קערות עם

מגרעות מונוכרומיות אנכיות, עם בסיס מעוגל. קבוצה C – קערות עם מגרעות אנכיות ובסיס שטוח.

קבוצה D – קערות מצולעות.

 

טיפולוגיה בעייתית. ייתכן והכלים אכן נוצרו בסדר אותו קבע גרוס, אך קשה לקבוע מתי בדיוק הופסק

השימוש בהם.

 

–   תפוצה מאוד רחבה, מגיעים עד צפון אפריקה, מה שמעיד על היותם זולים. מספר מרכזי ייצור.

 

זכוכית תחרה

 

מקל נטול צבע עליו מלופף חוט בצבע אחר. לאחר מכן משולב המקל בדפוס.

 

 

 

ממצא זעיר

 

תליונים, מדליונים שטוחים. בחלק מהמקרים הדפוס הוא משני הצדדים ואז יש צורך בתבנית כפולה.

 

חלק מהתליונים הוטבעו ע"ג מוט – חלולים. בד"כ מציגים דמויות של נשים או גברים.

 

פסלונים אנתרופומורפים או זאומורפים. שימוש בזכוכית לשיבוץ בתכשיטים. שיבוצי זכוכית בטבעות. שימוש בזכוכית כאבני משחק? נמצאות בכמויות גדולות. אסטרגלוי – מחקה עצמות בע"ח. שימוש ככלי

משחק – עדויות לקיומם נמצאות בכתבים ובציורי קיר.

 

לוחיות זכוכית פסיפס – לשיבוץ ברהיטים.

 

 

 

 

 

 

 

חרוזי ראש – מזכירים את החרוזים הפרסיים.

 

תל אנפה – מבנה בודד עם ממצא מאוד עשיר. לא מיקום מרכזי, לא מדובר בעיר. נמצא על הדרך לאנטיוכיה. ככה"נ מדובר בווילה של אדם עשיר. כמויות גדולות של קערות יצוקות פשוטות לצד כלי

ייבוא. החומר לא פורסם באופן מלא.

 

 

 

:אתרים חשובים

 

.תל אנפה – כמות מאוד גדול של ממצא מפואר ובינהם הרבה כלי זכוכית *

 

מרשה – כלי ליבה, קערות יצוקות פשוטות יחסית. הקערות מעוטרות בכל מיני עיטורים:  *

צמחיים ועיטורים המחקים את עיטורי העמודים היוניים. בנוסף נמצאו חפצים קטנים, תליונים

.למיניהם, חרוזים עם עיטורי עיניים ועוד

 

יבנה ים – קערות יצוקות, כלי ליבה. נמצא תליון של האל ארפוקרטס, דמות הילד של האל * הורוס המצרי. התגלו כמה צלמיות, מחומרים שונים, לאל ארוקרטס. יש לציין שהורוס, כמו

.אימו איזיס, נחשבים למגינים של יורדי הים

 

קערות יצוקות התגלו באתרים רבים בארץ, בנוסף לאלה הוזכרו: ירושלים, דור, הר גריזים

.ועוד

 

האם הייתה תעשיית ייצור זכוכית הלניסטית בארץ? ככל הנראה היה בארץ מרכז ייצור,

למרות שלא נמצא בית יוצר, אבל יש עדויות עקיפות לקיומם של לפחות שני בתי יוצר:

.בירושלים ובחוף הפניקי