פרהיסטוריה של ארץ ישראל

מדוע הופיעה החקלאות?

החקלאות התחילה בשלהי התקופה הפליאוליתית, בתרבות הנטופית, לקראת שנת 10,000 לפנה"ס.

לסיבת הופעתה יש 4 תיאוריות: א.גורדון צ'יילד – תיאוריית נווה המדבר : טוען כי בסוף הפליסטוקן היה יובש אקלימי אשר כפה על האדם לגור בעמקי נהרות. היות והפכו לתלויים במים (בשל היובש) הפסיקו לנדוד, היות והם התרבו והיה מחסור במזון התפתחה החקלאות. *התיאוריה נפסלה בגלל שע"פ בריידווד לא הייתה תקופת

יובש, מה גם שהצמחים שבויתו, מקורם באזור הררי ולא בעמקי נהרות.

ב. רוברט בריידווד : טען שהשינוי האקלימי המשמעותי, אם קרה לפי צ'יילד, לא קרה במזה"ת. מצא שבעמקי הנהרות הגדולים החקלאות לא התחילה משום שעל מנת להתחיל את החקלאות צריכים מיני בר (חיטה) על מנת לביית אותם. המקומות שבהם נמצאו הצמחים ובע"ח שאותם בייתו

נקראו על ידי בריידווד "אזורי גרעין" ואלה הם האזורים בהם התחילה החקלאות. ג.לואיס בינפורד וקנט פלאנרי – השערת הלחץ הדמוגרפי: אוכלוסיות יושבות קבע מתפשטות לאזורי שוליים שם אין צמחייה. הם לוקחים עמם את הצמחייה מהאזור שהם מכירים לאזור

החדש. התרבות הנטופית לא בייתה את הצמחים אלא רק השתמשה בהם. ד. ז'אק קובן ובריאן היידן: קובן טען שהחקלאות לא התפתחה מכורח אלא מתוך תפיסה חדשה של המציאות/ דת. הדת במשמעות שאנו מכירים אותה היום ייתכן ומקורה בזמן ההוא. בריאן טען שהרקע הוא חברתי. אנשים רצו להראות עד כמה הם משפיעים ומוצלחים ושאפו להאדיר את

.26

 

 

 

8

 

 

 

המשאבים העומדים לרשותם. החקלאות נבעה מיצר האדם ורצונו להתפתח ולהתבלט. כנראה נבע

מתחרותיות של לקטים ציידים.

 

 

האתר עינן עינן (נקרא גם עין-מלאחה) הוא אתר ארכאולוגי בעמק החולה, בתחום שמורת נחל עינן ובסמוך למעיין עינן (עין מלאחה,) בגובה כ־70 מטרים מעל פני הים . אתר זה הוא חשוב במיוחד שכן יש בו את כל רצף ההתישבות הנטופית, מהנטופית הקדומה לסופית והוא מהווה מאובן מנחה ללימוד פרק הזמן הזה. המבנים באתר עגולים עם מתקנים ומוקדים בתוך המבנים.יש שינוי שהמוקד עובר לתוך הבית במקום בחוץ, יש שינוי במבנה המשפחתי, המשפחתיות מתחילה להיות חשובה כאשר זה נכנס

לתוך הבית.

רואים שיש שינוי בגודל המבנים לאורך הזמן. לא כל המבנים הם מבני מגורים לדוגמה "מבנה ,"31 בו יש דברים שלא מוצאים בשום מקום כמו

קרניים של אייל שזה דבר מאוד נדיר, יש ריכוז של כלי אבן, אבן משחזת ויש כלים לכתישה. לאורך הזמן המבנים נהיים יותר קטנים, ובנטופית המאוחרת המבנים ממש מעוגלים עם קוטר של 5 מטר,ובסוף תקופת הנטופית אנחנו רואים עוד הקטנה של המבנים ובכל אחד מהמבנים יש את אותם המאפיינים שראינו כמו מוקדים ואחד הדברים שיש לאורך הנטופית היא קבורה של אנשים

בתוך המבנה.יכול להיות שקוברים בזמן שהבית נטוש. קוברים אנשים בחצרות גם. אתר מסוף התקופה האפי פליאוליתית, בעל תרבות נטופית. נמצא בדרום קריית שמונה באזור

מעיינות. נחפר בשנות ה40 וה50- ושוב ב.2000- ניתן להבחין באתר ב2- תקופות: קדומה )13,000-14,000( – ארכיטקטורה מעוגלת, ביטוי ראשון לבנייה באבן. נמצאו שרידי אישה הקבורה מתחת למבנה בשיטה המכווצת ולצידה גור כלב (עדויות לביות בע"ח.) כמו כן נמצאה קבורת תינוק עם שרשרת צדפים, כלי כתישה כגון מכתשים ועליים לכתישת דגנים, צלמיות עם פנים סכמאתיים ועצמות בע"ח. כל אלה מעידים על יישוב קבע וניצול הסביבה. בלוקוס 131 נמצא מבנה עם קיר אבן נמוך ושקעים ברצפה שכנראה שימשו לקורות אשר החזיקו את הגג שנתמך ע"י קיר

האבן.

מאוחרת )10-11,000( – המבנים הופכים לקטנים יותר והקבורה כבר איננה בבודדים אלא בקבוצות.

באתר ישנן עדויות גם לאמנות נטופית כגון פסל בדמות אדם.

שתפו פוסט זה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים