אמנות מודרנית – לקראת אמנות מופשטת: סופרמטיזם )1113-1118(

 

הגדרה- סגנון מופשט שיצר האמן הרוסי קאזימיר מאלביץ.' מאלביץ' דגל בעליונות התחושה הטהורה ביצירה, אותה שיקף בראש ובראשונה המרובע, ואחריו צורות הנדסיות בסיסיות נוספות. מאלביץ' האמין כי המציאות, או

האובייקט, אינם מסוגלים עוד להוות בסיס לאמנות חזותית, וחיפש אחר מקבילות מופשטות לביטוי רגש והווייה.

 

עוברים לצפון מזרח אירופה- רוסיה. הסופרמטיזם מגדיר בצורה טובה את המופשט הרוסי. גם הוא היה מושפע מהקוביזם והוא לוקח אותנו לכיוון חדש של המופשט שתהיה לו השפעה אחר כך על מה שקורה באירופה. היא  משקפת בעיקר את גישתו הייחודית של מלביץ' שדגל בעליונות התחושה הטהורה ביצירה וזה משתקף בראש ובראשונה ע"י המרובע ואחרי כן צורות הנדסיות נוספות. הוא מאמין שהמציאות או האובייקט לא יכולים להוות בסיס ליצירה אמנותית. זה כבר לא התחלה מעץ ופישוט שלו- אין צורך להתייחס למציאות כלל. הוא מצא מפלט

מהמציאות בריבוע שחור (אויי ואיי זמיר).. אין כאן תלות באובייקט מוחשי.

 

מלביץ,' ריבוע שחור, -1111 אנו קוראים ליצירות שכאלה אמנות מושגית כי היא מבטאת את החשיבה שלו על רעיון מופשט. כל אמות המידה המוכרות לא תופסות כאן יותר. אי אפשר לעמוד את היצירה לפי צבעוניות או

צורניות וכו.

 

מבחינת מלביץ' הצורה ההנדסית הטהורה מבטאת רגש והוא ניפרד מהסביבה המעוררת אותו. כלומר, רגש טהור לא צריך להיות מבוטא דרך אובייקטים בסביבה. מלביץ' כתב קובץ חיבורים Non-Objectivity of World The

 

קנדינסקי דיבר על עניין הצבע כביטוי ליצירות מופשטות. מלביץ' מחדש בכך שהוא מביא את היצירה לקיצוניות

חדשה. הוא לא עוסק בעולם האובייקטים כלל ויוצר יצירה שעוסקת במושג בלבד.

 

בוקי שוורץ, פסל ים המלח, -1168 אנו רואים את ההמשכיות של מלביץ.' הפסל הוא מערך של ריבועים שחורים.

ברגע שמלביץ' קובע שגם הצורה הטהורה מהווה נושא לאמנות הוא פותח פתח ליצירות רבות העוסקות בנושא זה.

 

מלביץ,' צלב שחור, -1123 יש וריאציות שונות ומוקדמות ליצירה זו. זוהי יצירה מופשטת בצורה הטהורה ביותר.  כשאנו רואים צלב אנו ישר חושבים על הנצרות (ישו כפרעעע עליו.) אחר כך בודקים האם לצייר יש קשר לנצרות- מלביץ' אכן היה נוצרי מאמין. הצלב שמלביץ' יוצר הוא חדשני כי אפשר לראות זאת גם כ4- ריבועים    לבנים על רקע שחור. בתקופת היצירה הזו עדיין יש חופש פעולה מסוים אך היא מייצגת מעבר בין החופש לפני ואחרי המהפכה הקומוניסטית (תקופה שהיא בין המצרים.) המגבלות ברוסיה עוד לא חריפות כמו שהן נהיות 1 שנים  מאוחר יותר ולכן לא  חייבים לראות את היצירה  כצלב בלבד. העובדה שזרועותיו של הצלב יוצאות מחוץ לחלל התמונה ניתן להבין זאת כאין סוף. מתעורר רגש ומחשבה לגבי המושג "אין סוף." בהרבה דתות לצלב יש משמעויות  מיסטיות. יכול  להיות שהצורה הגיאומטרית  הטהורה  מבטאת את הרגש המיסטי או  ביטוי של  תפיסה

חדשה באמנות. אך עם נחשוב, הצלב אף פעם לא באמת קיבלת משמעות גיאומטרית טהורה..

 

מלביץ,' עיגול שחור, -1123 הוא חוזר על שיטת יצירה זו כדי להראות גישה אומנותית. אפילו הצורה הגיאומטרית הפשוטה ביותר יכולה להוות יצירה אמנותית. הגודל חשוב. היצירה גדולה וכך הוא מצפה ממנו ומהצופים להתייחס ליצירה כיצירה אמנותית לכל דבר. ביצירה זו יש הרבה יותר מתח בגלל חוסר האיזון בקומפוזיציה. יש יותר

תחושה של תנועה.

 

ארנסון כתב על האמנות המודרנית- אפשר לקחת זאת גם לכיוון הטכנולוגי. יש מודעות לטכנולוגיה החדשה, אפשר

לקחת את העיגול המרחף לכיוון הצפלינג.. טכנולוגיות חדישות אלו שהפכו לחלק מהתרבות מקבלות משמעות דרך

הכלים המופשטים. איך אני מתאר שיחת טלפון? משהו עף? בלי להשתמש באובייקטים מוחשיים.

 

מאלביץ' היה הראשון שהגדיר את המופשט הטהור.

 

 

 

 

 

 

 

שתפו פוסט זה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

פרהיסטוריה של ארץ ישראל

הקבורה בתרבות הנטופית היום אנחנו מכירים כמעט 400 קברים מהתרבות הנטופית (בניגוד לתקופה הפליאוליתית שם כמעט ולא מוצאים קברים.) הקבורה

פרהיסטוריה של ארץ ישראל

ארכיטקטורה התקופה הניאוליתית הקדם – קראמית ב' עד תקופה  זו המבנים בארץ הם מעוגלים. בנקק"ב 8,500-6,300( לפנה"ס) חל שינוי ומתחילים

פרהיסטוריה של ארץ ישראל

התקופה הפליאוליתית העליונה לפי נוויל נוויל וגארוד חילק תקופה זו בא"י לרצף תרוביות ע"י שישה שלבים: שלב 1 או "שלב

פרהיסטוריה של ארץ ישראל

מנהגי קבורה בתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ב' במהלך התק' הנקק"ב הליך הקבורה היו מורכב מכמה חלקים. ראשית היו קוברים את הנפטר

פרהיסטוריה של ארץ ישראל

השוואה בין מכלולי הכלים של עובדייה וגשר בנות יעקב המכלולים בשני אתרים אלו הם מהתקופה הפליאוליתית ושייכים לתרבות האשלית המאופיינת

פרהיסטוריה של ארץ ישראל

מדוע הופיעה החקלאות? החקלאות התחילה בשלהי התקופה הפליאוליתית, בתרבות הנטופית, לקראת שנת 10,000 לפנה"ס. לסיבת הופעתה יש 4 תיאוריות: א.גורדון